הפסיכולוגית אמרה לי שיש משהו שאני לא מספר
ואני שברתי את הראש
והתמלאתי מלל
ולא הבנתי
היא אמרה לי הרבה שהיא לא מבינה
ואני התעקשתי שהיא כן מבינה
אני חושב שהיא התכוונה
שאני לא מתייחס אליה
שאני לא מספר מה אני מרגיש כלפיה
על הרגשות שלי אליה
על כמה שאני רוצה שתהיה קרובה אלי
על כמה שאני אוהב אותה
והפנטזיה רק הלכה והתנפחה כמו בלון
זה כואב שבלון מתפוצץ
בגיל ההתבגרות
זה מאד בלט שהסתרתי את ההתאהבות שלי בבנות
נורא התביישתי
רק שלא הצלחתי להפוך את זה להבנה מעשית
המנעות פסיכית
כמו המופע של טרומן
אני רוצה להביע רגש בעדינות
ולא כמו פיל בחנות חרסינה
אז איך הופכים את ההבנה למעשה?
שלום לך.
נשמע שאתה בודק דרך הקשר עם הפסיכולוגית שלך סוגיות וקשיים הקשורים לאפשרות להיות בקשר אינטימי: לאהוב, להרגיש, להביע רגשות. אלו סוגיות שאין "מתכון" להתמודדות איתן, אך האפשרות לדבר עליהן עם המטפלת ולבדוק לאט ובעדינות כיצד אתה מרגיש ואילו תחושות מתעוררות מולה עשויות להביא בסופו של דבר לתזוזה פנימית כך שהיכולות להיות בקשר ילכו ויבנו. לכן, אני מציעה לשתף את המטפלת בדברים שכתבת ובתחושות נוספות המתעוררות סביב הקשר איתה וקשרים בכלל, ולראת לאן השיחה תקח אתכם.
ליטל
