שלום, אני בטיפול פסיכולוגי כבר 9 חודשים ואני אוהבת את הפסיכולוגית שלי אבל לפעמים אני ממש שונאת אותה ולפעמים ממש אוהבת אותה וכל הרגשות האלו מתערבבים לי ביחד ואני גם שונאת בכל ליבי את התחושה שזו שאני תלויה בה. אני לא רוצה להיות תלויה ולהרגיש נזקקת, אני גם שונאת שהיא יודעת עלי הכל ואני לא יודעת עליה כלום, זה פשוט סיוט העמדת כוח שיש לה עלי.
הלוואי ויכולתי לדעת עליה קצת יותר או להבין מה היא חושבת עלי באמת ולתת לי אבחנה אמיתית (היא לא עובדת עם אבחנות לטענתה)
מה עלי לעשות חוץ מלדבר איתה על הרגשות התסכול הזה? העלתי את הנושא בעבר אבל אני לא מרגישה שעברתי את זה ואולי אני אף פעם לא אתגבר על זה
שלום מישל,
נשמע שעולים רגשות שונים ביחס למטפלת, שאולי מספרים משהו על החוויה שלך בעמדה של ״מטופלת״, וגם על הקשר הספציפי ביניכן. כפי שכתבת את, אני מסכימה שלהעלות את הנושא ואת החוויות הרגשיות שעולות בך מולה, יכול להיות ערך טיפולי רב. אני מעודדת אותך להמשיך ולהביא את החוויה שלך מולה לתוך הטיפול ומתוך כך אני מאמינה שתוכלו להבין טוב יותר מה קורה לך מולה, ואולי גם במצבים דומים אחרים. אני חושבת שהמטרה לא חייבת להיות ״להתגבר״ על זה, אלא לתת לכך מקום, בכדי שתוכלי להפיק משמעות וערך טיפולי מהרגשות שעולים.
בהצלחה,
יעל
