שלום לך.

ראשית, חשוב להבחין בין החמרה תקופתית אשר הטיפול יוצר עקב הצפתם של תכנים רגשיים כואבים לבין חוסר יעילות של הטיפול ו/או חוסר התאמה של המטפלת. לא תמיד קל להבחין בין השניים אך זו הבחנה חשובה מאוד, ובעלת משמעות לגבי השאלה כיצד להתקדם. 

איני יודעת כמה זמן תחושת חוסר ההתאמה מלווה אותך ועד כמה היא מדוברת בטיפול, אך אני חושבת שבכל מקרה הצעד החשוב הראשון הוא להעלות את הנושא בפני המטפלת ולבדוק כיצד היא רואה את המצב ובעיקר- לבדוק האם אתן מצליחות לייצר שיח משמעותי סביב תחושת התקיעות וחוסר ההתאמה שאת חווה. השאלה האם מצליח/לא מצליח להיווצר שיח פותח, מקדם ומשמעותי סביב תחושות של תקיעות וחוסר שביעות רצון היא לא פעם מבחן יעיל מאוד למידת ההתאמה וה"נכונות" של הטיפול- אם השיח תקוע, קשה לצאת מהמקום הזה. אם הוא מקדם, כנראה שתחושת התקיעות היא גם תוכן נפשי שהקשר הטיפולי מצליח לעבד. 

אני מבינה כמה קשה אפילו המחשבה על סיום טיפול, בוודאי מתוך מקום של משבר וחוסר כוחות אך בו זמנית חושבת שבמידה ותגיעי להבנה כי הטיפול הזה אינו הטיפול הנכון לך, אין מנוס ממעשה אמיץ של סיום ושינוי. טיפול יכול וצריך לסייע, וגם אם לוקח זמן למצוא את הטיפול הנכון, זה יכול לקרות. זו כמובן לא המלצה לסיום הטיפול אלא לבדיקה מעמיקה- אך מתוך עמד המכוונת להילחם על טיפול טוב ומתאים עבורך, מול מטפלת זו או במקום אחר.

ליטל