תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י איקס ב - 04/02/2020 09:37:09

    אני בטיפול פסיכודינמי.
    אך אינני חווה הקלה משמעותית על אף שעברה כבר יותר משנה.
    אני חושבת שההיפך, יש החמרה.
    שטיחות רגשית שמחמירה, חוסר עניין, רצון להיפטר ממשא החיים, חוסר הנאה וחוסר מוטיבציה להשקיע בתחומים כמו עבודה וקריירה, שהיו בעבר (גם אחרי המשבר ותוך כדי הטיפול) מעוררי עניין ומוטיבציה.
    כמוכ' מרגישה שהמטפלת לא מספקת לי תשובות בהירות וברורות, מבלבלת אותי מאוד באמירות כוללניות ומעורפלות.
    לדוג': בתשובתך אלי, נתת לי להבין שהשאלות שלי הן בעקבות הבלבול, הסבל וחוסר האונים שאני חווה, ודרך השאלות (והתשובות) מחפשת איזה עוגן להישען עליו. אז נכון שלא היתה לך תשובה, אבל עזרת לי להבין את עצמי, וזה הקל עלי.
    אך כשאני שואלת את המטפלת שאלות כמו אלו, שנובעות מבלבול וחוסר אונים, אני לא מקבלת מענה מרגיע ומיישב, אלא מענה כוללני ומבולבל כמו: כולם מתמודדים, כולם צריכים טיפול כדי להתחבר לעצמם, היום קשה לכולם להיות הם עצמם וכד'.
    וזו רק דוגמא אחת מיני רבות, שבהן אני חשה שאין מענה משיב נפש בטיפול שלי.
    וכן יש הרבה מענה מבלבל, (וזה יותר טוב מפעם שאז המענה היה מאשים מקטין ופוצע)
    הבעיה שאין לי כוח להחליף מטפלת, אבל היא לא מתאימה לי! ואני לא מצליחה להתפטר ממנה!
    ולא מבינה למה היא לא יוזמת את הפסקת הטיפול מתוך אחריות והוגנות?
    מה עושים? איך יוצאים מזה?

    תשובה: טראומה מורכבת המשך
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 04/02/2020 15:26:51

    שלום לך.


    ראשית, חשוב להבחין בין החמרה תקופתית אשר הטיפול יוצר עקב הצפתם של תכנים רגשיים כואבים לבין חוסר יעילות של הטיפול ו/או חוסר התאמה של המטפלת. לא תמיד קל להבחין בין השניים אך זו הבחנה חשובה מאוד, ובעלת משמעות לגבי השאלה כיצד להתקדם. 


    איני יודעת כמה זמן תחושת חוסר ההתאמה מלווה אותך ועד כמה היא מדוברת בטיפול, אך אני חושבת שבכל מקרה הצעד החשוב הראשון הוא להעלות את הנושא בפני המטפלת ולבדוק כיצד היא רואה את המצב ובעיקר- לבדוק האם אתן מצליחות לייצר שיח משמעותי סביב תחושת התקיעות וחוסר ההתאמה שאת חווה. השאלה האם מצליח/לא מצליח להיווצר שיח פותח, מקדם ומשמעותי סביב תחושות של תקיעות וחוסר שביעות רצון היא לא פעם מבחן יעיל מאוד למידת ההתאמה וה"נכונות" של הטיפול- אם השיח תקוע, קשה לצאת מהמקום הזה. אם הוא מקדם, כנראה שתחושת התקיעות היא גם תוכן נפשי שהקשר הטיפולי מצליח לעבד. 


    אני מבינה כמה קשה אפילו המחשבה על סיום טיפול, בוודאי מתוך מקום של משבר וחוסר כוחות אך בו זמנית חושבת שבמידה ותגיעי להבנה כי הטיפול הזה אינו הטיפול הנכון לך, אין מנוס ממעשה אמיץ של סיום ושינוי. טיפול יכול וצריך לסייע, וגם אם לוקח זמן למצוא את הטיפול הנכון, זה יכול לקרות. זו כמובן לא המלצה לסיום הטיפול אלא לבדיקה מעמיקה- אך מתוך עמד המכוונת להילחם על טיפול טוב ומתאים עבורך, מול מטפלת זו או במקום אחר.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים