שלום ליטל.
אני פונה אלייך מפני שיש לך עצות נהדרות כאן בפורום וחשוב לי לשאול אותך שאלה. היה לי דייט אם מישהו שהכרתי דרך הפיסבוק. אני עובדת יש לי מלא חברים חיים רגילים לכל דבר, רק שקרה לי משהו אם הדייט הזה. שנפגשנו בדייט כבר בפעם הראשונה הרגשתי שאני נפעמת מיופיו ואופיו היה לי כיף איתו הוא יראה לי מלא אהבה כבר מהיום הראשון שנפגשנו. אחרי כמה ימים שדיברנו בפלפון נפגשנו עוד פעם והרגשתי חיבור עמוק. אחרי הפגישה האחרונה התקשרתי אליו כמה פעמים והוא לא ענה לי. כתבתי לו לפיסבוק והוא לא ענה לי. כבר כמה פעמים מאז שהתקשרתי וכתבתי לו לפיסבוק הוא לא ענה לי. לתומי הלכתי אם שתי חברות לבר להתעודד ואז ראיתי אותו אם מישהי ניגשתי אליו ושאלתי מה קורה? אני מחפשת אותך כמה זמן? איפה נעלמת? אז הוא אמר לי תכירי זאת חברה שלי החדשה. הרגשתי מושפלת, דיכאון, בכיתי כל היום ואם כל זה חתכתי איתו מיידית את הקשר. מה שכואב לי ואני יודעת שאני צריכה לשכוח ממנו אני עדין לא מפסיקה לחשוב עליו פתאום איבדתי את החשק לעשות דברים ורק להתרכז במחשבות עליו כואב לי מה שהוא עשה לי ואם כל זה אני מאוהבת בו עדיין. קשה לי לצאת ממנו. אני ממש רוצה לשכוח ממנו להכיר מישהו אחר ולהיות חופשיה אם עצמי להפנות את תשומת ליבי לא רק למישהו אחר אלא בכלל לחיים בכלל לחיים רגילים שהיה לי לפני. אשמח לדעתך
שלום הילי.
המפגש עם חוסר רצון של הצד השני באהבה והקרבה שאנחנו מציעים הוא מפגש מכאיב ובמובן זה, תגובתך טבעית ומובנת, ואני לא חושבת שצריך להילחם בה אלא לתת לעצמך להרגיש, לכאוב ולהתאבל. לפעמים דווקא המאבק ברגש הוא שמקבע את הרגש ומונע אפשרות לתת לפצע להירפא ולהמשיך הלאה. לכן, מציעה לתת לעצמך זמן ומקום לבטא את הכאב מול אנשים הקרובים לך. לצד זאת, במידה והקושי להמשיך הלאה מלווה אותך תקופה ארוכה ו/או גורם למצוקה משמעותית או קושי בתפקוד כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי- לפעמים דחייה או אי הצלחה של קשר זוגי מגרדים פצעי עבר הנוגעים לחוויות של דחייה ובמצבים אלו כדאי להיעזר בטיפול שיסייע להבין את גורמי העומק לקושי ולעבד אותם.
ליטל
.jpg)
