תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י בת-אל ב - 23/11/2019 19:22:07

    אין לי כוחות לעצמי, לא לבן זוג, לא לחברים, לא למשפחה, לאף אחד ובמיוחד לעצמי. המחשבות נוראיות, חושבת על עצמי בסיטואציות ורוצה למות.
    אני יודעת שתכף התקופה הזו תעבור ואז יהיה לי כיף לאיזה תקופה ואז זה שוב ניהיה גרוע, נהפך לאסון, אסון אקולוגי בתוך הגוף שלי. יש בחיים עליות וירידות אבל עכשיו זה קשה, קשה מידי. אני לא יכולה לסמוך על אף אחד שיהיה שם, גם לא על הפסיכולוגית שלי, היא לא שם שאני לבד ורוצה לפגוע בעצמי, היא לא שם שמוח והזיכרונות הופכים לבית כלא הכי מרושע עלי אדמות.
    אף אחד לא אמר לי שטיפול פסיכולוגי רובו מתנהל מחוץ לקליניקה ואני נשארת תקועה עם עצמי עמוק עמוק בתוך החרא לבד.
    ועלי אני כבר לא סומכת. כי רציתי רק קצת להכהות את החושים ולברוח לאיזה מקום שקט שלי.

    הנושא מורכב, פגיעה מינית ממושכת בתוך המשפחה והכל צף וממלא הכל,
    כל חלקה טובה היא רקובה כבר.
    כלום לא נמחק, אלא נהפך לברור מידי.

    תשובה: אין כוחות
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 24/11/2019 08:00:09

    שלום בת-אל.


    כפי שכתבת, טיפול בפגיעה מינית במשפחה הוא טיפול מורכב. טיפול שמעלה חוויות ותחושות קשות מאוד, במקרים רבים גם תחושות של ייאוש, חוסר טעם וחוסר אמון בנוכחותו של אדם אחר. "החדשות הטובות" הן שעלייתם של תכנים אלו מעידה בדרך כלל על כך שהטיפול עובד, ונותן מקום ואפשרות לעיבוד חוויות קשות ובמובן זה נותן גם מקום לתקווה שהתהליך יביא לשינוי ושיפור משמעותיים. "החדשות הרעות", כפי שאת עצמך חשה, הן שמדובר בתהליך כואב מאוד, ובדרך כלל גם ממושך. 


    לכן, הדבר היחיד שאני יכולה להציע הוא לשתף את המטפלת שלך בתחושות אלו שוב ושוב, גם כדי לעבד אותן ולאט לאט לשחרר אותך מהן, וגם כדי לבדוק האם יש צורך בשינוי והרחבה של המסגרת הטיפולית כך שתיתן מענה מקיף יותר לקשייך בתקופה כואבת זו. אני מאמינה שעם הזמן, כיוונים אלו יקלו ויביאו לשינוי.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים