כשהחיים נכנסים לסחרור ואין שום מושג איך הדברים יסתיימו... הכל מבולבל ומלחיץ, המתח אדיר. לא יודעת מה יהיה ומה יוליד יום. המצב מאוד מורכב וסבוך. אני מדברת על מתחים שקשורים לבריאות. אני בטיפול, הבעיה שהוא לא שם כשאני זקוקה לו. אז מה הטעם בעצם?! ברגעי משבר אדירים, לאחר פגישות איומות עם רופאים, הוא לא שם לתמוך. אז מי צריך אותו בכלל. ברגעים האקוטיים אין לי גישה אליו. אז מה התועלת בטיפול??? וכשאני מגיעה לפגישה אחרי שבוע מטורף ונוראי, רווי מתחים וסבל אני חשה שהכל מיותר, שהכל מזוייף. כי הוא לא שם באמת כשאני זקוקה לו. בשיא המתח והאימה הוא לא שם, אז למה בעצם ללכת אליו? מה הטעם? יש לי חברים טובים שתומכים בי. מה הערך המוסף בהגעה לאדם שלא נמצא שם כשאני באמת זקוקה לו????? חשה מרומה ופגועה.
שלום לך.
נשמע שהמצב הרפואי בו את נמצאת מציף בצורה חזקה את שאל הנוכחות והאמיתיות של הקשר ובהתאם, מעורר תחושות עוצמתיות ומכאיבות. בהתאם, אני חושבת שחשוב מאוד להעלות את הנושא בפני המטפל ולברר יותר לעומק נושאים רגישים אלו: מדוע את חשה שהוא לא שם בשבילך? מה מעוררות בך מגבלות הקשר הטיפולי? האם ומה מייצגת הדינמיקה שנוצרה ביניכם סביב המצב המשברי? במילים אחרות, אני מציעה להתבונן על התחושות שאת חווה בתקופת משבר זו כ"חומר טיפולי" שאפשר להשתמש בו לחקירה והעמקה הן של היחסים והן של עולמך הפנימי.
אני מתארת לעצמי שלא קל לעשות זאת כאשר את כועסת ומאוכזבת, אך מאמינה שהתבוננות משותפת יכולה לשקם, להעמיק ולפתוח כיווני מחשבה נוספים.
ליטל
