Miller מציעה כי על המטפל להוביל את המפגש ולהעלות שאלות שיקלו על המטופל את ניהול הדיאלוג ואת השיתוף במצבו. כמו כן, היא מציעה להקפיד על יצירת ושמירת קשר עין לאורך הפגישה, על תשומת לב לסימנים ורבליים או לא ורבליים לתחושותיו של המטופל (הסטת מבט, ישיבה לא נינוחה) ועל שימוש באיתותים ורבליים או בלתי ורבליים אשר יעודדו את המטופל להמשיך לדבר (הנהון, אמירה ישירה כ"ספר לי עוד"
אני מרגיש לא בנוח ביצירת דיאלוג עם אנשים. כמו שאמרת ניסיון להימנע ממגע רגשי
שלום לך. אני חוששת שהעברת השיח ה"אינטלקטואלי" לפורום לא רק שלא יכולה לסייע לך, אלא יכולה גם לטשטש את חשיבות הדיאלוג המשמעותי עם המטפלת הן על הקושי בטיפול והן על הצורך לפתור אותו דרך ידע עיוני. לכן, מציעה לחזור עם הנושא לטיפול עד שאפשר יהיה להבין אותו יותר לעומק. ליטל
.jpg)
