שלום,
אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד,
חשבתי בהתחלה "מזכירות רפואית",אבל עכשיו אני לא בטוחה כי אני שונאת בתי חולים.
אני סובלת מחרדות מאוד קשות,
והייתי אצל מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים.....
נתנו לי טיפול תרופתי והפסקתי על דעת עצמי.
לא רציתי להיות מסוממת ומכורה ל"רסיטל" העדפתי להפסיק.
גם שלקחתי אותו לא הרגשתי שינוי כלל.
אני מרגישה שאני יוצאת מאיזון,
אני מאוד רוצה ללמוד אבל לא מסוגלת לעזוב את הבית של אמא.
אני רק חושבת על זה אני מתחילה להקיא והגוף שלי רועד ויש לי דופק גבוה וחרדה איומה!!!!!
אני לא יודעת איך להתגבר על זה?
מה לעשות?
החרדות כל הזמן בגוף שלי,
וגם להורים שלי יש חרדות.
אני לא יודעת איך אני יכולה ללמוד ולהיות סטודנטית במצב הזה?
כל חיי הייתי בכיתות חינוך מיוחד ללא בגרות
צבא סיימתי אבל בקושי תפקדתי כי הייתי הרבה אצל קבן...
אני סובלת מאוד...
מה אפשר לעשות?
שלום יעל. אני שומעת מדברייך כמה את סובלת ואכן, בתוך רמות כאלו של סבל, אני מתארת לעצמי שאת עסוקה בעיקר ב"הישרדות" נפשית ושהפנאי שלך ללימודים והתקדמות הוא מועט. לאור זאת, נשמע לי שחשוב וכדאי לחזור לטיפול פסיכולוגי. אנשים רבים זקוקים לכמה וכמה סבבים של טיפול כדי שיווצר שינוי משמעותי- לעתים בגלל שהבשלות לשינוי נבנית לאט לאט ולעתים מאחר וטרם נמצא המטפל שאיתו מתרחש ה"קליק" הנכון המאפשר שינוי. לכן, הייתי ממקדת כרגע את המאמצים לא בהנעת שינוי עצמאי אלא במציאת טיפול שיהווה קרקע בטוחה לעריכת שינוי מסוג זה. ליטל
תוכיל לקבל כאן רשימת מטפלים בחרדה
