קשה לקרוא לסיטואציה כריב אחים למרות שהתוצאה אכן כזאת, אני מניח שאחי סובל ממחלה/בעיה מנטלית (אפילו פיזית - מוחית), איני יודע להגדיר אותה, חוץ מהפרעת קשב וריכוז חמורה שאובחן בה מילדות, ובגללה אני חושב שפיתח רגשי נחיתות קשים, הבעיות שציינתי, כנראה גורמות לו להתנהג בצורה אלימה, תוקפנות מילולית, ואיומים שנראים ונשמעים אמיתיים, בשפת ההתנהגות והדיבור ואף הגיעה לתקיפה פיזית (לא קשה). התנהגות זאת התפרצה (לא פעם ראשונה אבל בצורה חמורה), כלפיי, בגלל שהערתי לו פעם אחת שיפסיק עם הטון המאיים על ההורים בביתם (חזר לגור איתם כבר זמן מה), ידעתי שאסור היה לי לדבר, וזאת לא הנקודה. החלק הקשה בסיפור שאחי לא מבין שההתנהגות שלו, אינה תקינה, ואפילו מתכנן את ההצדקה החוקית כדי שיכול לעמוד באיומים שלו (כמו התגרות וכו'ׂ), אחי, לא פגע פיזית ממש בי ובהוריי, אבל לא היה רחוק מזאת וגם בהרבה מזל,
למדנו "ללכת על ביצים" איתו, אך המקרה הנ"ל פגע, ודי הפחיד אותי, עד שחשבתי ללכת למשטרה, אני בן 43 ואחי 34, אני מבין שיש לו בעיה מנטלית קשה, אבל איני יכול להתעלם ממה שקרה, ולחשוב שהוא רק מאיים ומפחיד ולא באמת מתכוון לעשות כלום, ולהמשיך את יחסיי איתו למראית עין ולמען הגיבוש המשפחתי. מההכרות שלי עם אחי, הוא רואה זאת כריב אחים ככל האחים, ואפשר להמשיך הלאה. כואב לי עליו (וכמובן גם על הוריי), אני רוצה להאמין ולקוות שמשהו השתנה ושיש מה לעשות בנידון, ואיך עלי להתנהג (מיותר לציין שאחי לא ילך לשום טיפול פסיכולוגי והשיחות שלי איתו לא מביאות לכלום, כי מבחינתו אני התנהגתי בצורה שמצדיקה את ההתנהגות שלו - שאינה אלימה כלל לפי ראות עיניו),
אודה על תשובתכם.