שלום כרמית.
הפרעת קשב וריכוז, ובפרט כאשר אינה מאובחנת ומטופלת אכן עשויה להביא גם להתפתחות "סימפטומים" נלווים כמו פחד מכישלון וקשיים סביב הערך העצמי (כמובן, אלו עשויים כמובן להתפתח גם בלי קשר להפרעת הקשב). מאחר ואת אישה בוגרת, סביר להניח שבמידה ואכן יש הפרעת קשב, היא הביאה לבניית מנגנוני התמודדות ותפקוד שאינם יעילים דיים. בהתאם, אני חושבת שכדאי לפעול בשני מסלולים במקביל. אחד- פנייה לאבחון וקבלת המלצה לגבי יכולת הטיפול התרופתי לסייע לך סביב הסימפטומים של הפרעת הקשב ושני- טיפול פסיכולוגי /אימון אישי לבעלי הפרעות קשב שיסייע בבניית יכולות התמודדות טובות יותר סביב הקשיים הנוספים שתיארת, בין אם מקורם בהפרעת הקשב ובין אם לא. הבחירה בין השניים תלויה ברמת המצוקה וברצון שלך להתמקד במטרות נקודתיות/להיכנס לעבודת עומק רגשית מקיפה יותר.
בכל מקרה, חשוב לזכור שתרופה אינה קסם. היא אמנם יכולה להקל בצורה משמעותית ולשפר את התפקוד אך בדרך כלל, ובפרט בגיל הבגרות, יש צורך גם בעבודה אישית-רגשית.

ליטל