מחר השבוע האחרון.לא יכולה להתמודד עם זה.לא חושבת שאוכל להתייצב שם מחר.בא לי לקרוע לעצמי את הידיים לא רוצה שיכאב לי בפנים.
שלום לך.
אני יכולה לדמיין כמה קשה. את רגע לפני מעבר מהעטיפה של האשפוז לעיטוף עצמאי יותר של עצמך ושל חייך, וזה מפחיד, ולא סתם מעורר את הרצון לקרוע גם את עטיפת הגוף, העור.
זה רגע קשה, שאני מתארת לעצמי שמעורר פצעי עבר הקשורים לפרידות, אולי נטישות, ולהיבטים נוספים ומכאיבים, ואלו מצטרפים לקושי ה"אובייקטיבי" הכרוך בשינוי. יחד עם זאת, צריך לזכור שלפעמים הרגע שלפני הקפיצה למים מפחיד וקשה אפילו יותר מהצלילה למים עצמה. נשמע שהשתמשת באשפוז כדי לעבור תהליך משמעותי, ואלו דברים שנותנים את אותותיהם ואני מאמינה שילוו אותך גם מחוץ לאשפוז.
מקווה בכל ליבי שהימים הקרובים לא יהיו קשים כל כך,
ליטל
.jpg)
