היי ליטל,
אני לא שמנה ואף פעם לא הייתי, לפחות בעיניי אחרים.
אני נגעלת להסתכל על עצמי במראה, בוכה שאני עולה במשקל ואז הולכת לאוכל עוד.
אני יודעת שמה שאני עושה זה לא בריא, אבל אני מרגישה שאני כן יכולה לשלוט על המצב בעזרת הקאה.
אני יודעת שזה לא תקין ואפילו מזיק, אבל אני לא עושה את זה תמיד אך לעיתים די קרובות, תלוי באיזה תקופה אני נמצאת מבחינת נפשית (אני סובלת מחרדות ודיכאון תפקודי) אני מרגישה בשליטה על מה שיוצא אבל לא על מה שנכנס.
את חושבת שפתחתי הפרעת אכילה?
שלום ג'ני.
בין אם התנהגותך עונה על הקריטריונים ה"יבשים" של הפרעת אכילה ובין אם (עדיין) לא, אכן נשמע שפיתחת דפוס אכילה הרסני אשר כדאי לטפל בו בהקדם. סימפטומים מהסוג שאת מתארת, לצד הנזק הנפשי והפיסי הנלווה להם, הם בעלי פוטנציאל ממכר ביותר ונוטים להתקבע ולהחמיר עם הזמן, ועל כן אני מציעה לפנות בהקדם לטיפול אצל איש מקצוע המתמחה בתחום של הפרעות אכילה. כאשר הפנייה לטיפול נעשית בשלב מוקדם יחסית, ניתן לזהות את הגורמים הרגשיים העומדים בבסיס הפרעת האכילה המתפתחת ולסייע למטופל/ת לבטא ולהתמודד באופנים יעילים ובריאים יותר עם ההיבטים הרגשיים העומדים בבסיסה.
ליטל
.jpg)
