שלום,
מזה 3 שנים בן זוגי ואני מנהלים מערכת יחסים, מתוכה שנתיים אנו גרים יחד. בן זוגי ואני מגיעים מבתים להורים גרושים. אך בן זוגי מגיע מרקע מורכב וקשה הכולל אלימות של האב כלפיי האם ואלימות של האם כלפיי האב וכמו כן מערכת עם המון זעם, שקרים ואלימות ריגשית . זאת ועוד בן זוגי נמצא ביחסים מעורערים עם אימו הכוללים ניתוקים של חודשים והטחות חוזרות ונישנות בנוגע לאופיה ועברם המשפחתי.
לפני מספר חודשים התארסנו, לאחר שנתיים שידעו עליות ומורדות אך עם אהבה עצומה ועקשנות להצלחת הקשר.
לאחרונה בן זוגי מתנהג באגרסיביות כלפיי בכל סוגייה שעולה במערכת, אף הקטנה ביותר. כל דיאלוג מצידו מופנה ישר לשיח קשה ובפעם אחרונה שפניתי אליו באמצע וויכוח לחבק אותו על מנת לרכך אותו הוא הדף אותי ממנו. וכשהתעמתתי איתו הוא נבהל ואמר שאני שקרנית ואף איים לעזוב את הבית.
אני מרגישה שעולמי חרב עליי, הקשר שלנו עבר עליות ומורדות אך מעולם לא הגיע לנקודת קצה שכזאת.
ניסיתי לפתח שיח אך הוא הודף אותי ממנו בכל תוקף ומסרב לדבר, מדבר אליי כאל זרה, ישן בסלון ומאיים להפסיק את הקשר.
טוען שאמא שלו האשימה את אבא שלו באלימות והוא לא היה אלים ואף השווה בנינו.
אני אובדת עצות
אני רוצה שנלך לטיפול זוגי, אבל המצב נמצא בכאוס חסר שליטה ואינני יודעת כיצד לפעול, אם בכלל. אודה לעצתך.
שלום לך.
כפי שאת כותבת, אכן עולה מתיאורך כי הקשר הגיע לנקודת קצה.חתונה היא אקט משמעותי ומחייב לא רק במובן הפורמלי אלא גם ברמה הרגשית ולכן, אולי, המשבר הנוכחי הוא הדרך שלכם לסמן את הצומת בה אתם נמצאים ובה אתם צריכים לבחור בין הסכמה שבשתיקה לפיה ההתנהלות העכשווית מקובלת עליכם, פרידה או עריכת שינוי משמעותי בדפוסי הקשר וההתנהלות הזוגיים.
מאחר ואת מתארת עבודה מתמשכת ומאבק על הקשר שלא הביאו עד כה לשינוי משמעותי, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות לטיפול זוגי ובו לבדוק יותר לעומק מה אתם רוצים ויכולים. במידה ובן זוגך מסרב לטיפול זוגי, מציעה שתפני בעצמך לטיפול כדי להבין טוב יותר מה קורה לך, למה ומה נכון עבורך.
בכל מקרה, אני מציעה להקשיב ולקחת ברצינות את הדאגה והקושי שלך ושלכם, ולא לאפשר לדברים להמשיך כמו שהם.
ליטל
