היי, אני בן 25, אמא שלי היא קרייריסטית, כל החיים שלה עבדה, בזמן האחרון אחותי ואני שמנו לב שהיא השתנתה מעט,עד לפני שנה היא הייתה רוכבת בצורה קבועה על אופניים ובעקבות פציעה היא הפסיקה. אנחנו חוששים שהיא נכנסת לדיכאון,זה מתבטא בכך שהיא נאנחת המון, ובאופן כללי מה שאנחנו מרגישים זה שהיא במצב רוח לא טוב רוב הזמן, עליי אישית זה משפיע, כשאני חוזר הביתה אני חוזר במצב רוח מדוכדך, אני גם חושב עליה גם במהלך השבוע, האם לדבר איתה על זה, או שזה יגרום לה רק לשקוע עמוק יותר, איך לגשת לדבר כזה?
שלום שלומי.
במידה ואמך אכן מדוכדכת, רב הסיכויים שפנייה שלך אליה לא רק שלא תחמיר את מצבה אלא להיפך- תיתן לה תחושה שהיא חשובה, שמישהו רגיש אליה ושם לב אליה ולצרכיה.
לכן, אני חושבת שכדאי לפנות אליה באופן ישיר ובהיר- לשתף בהרגשתכם שמשהו לא בסדר, להזמין אותה לשתף אתכם, להביע התעניינות כנה ובמידת הצורך לעודד אותה לפנות לעזרה מקצועית. פציעות או שינויי חיים מפגישים את האדם לא פעם עם מגבלותיו (מגבלות הגוף, הגיל, היכולת וכן הלאה) וכאשר מפגש זה מביא לדיכאון, דכדוך או אובדן שמחת חיים- בהחלט כדאי לפנות לסיוע.
במקביל, כדאי להקדיש לה בתקופה זו יותר תשומת לב- לבוא לבקר יותר למרות הקושי, להתעניין בשלומה ולעודד אותה למלא את חייה בפעילויות וקשרים.
ליטל
ליטל
.jpg)
