שלום,
אני בטיפול פסיכולוגי כשנה וחצי ומעולם לא בכיתי בטיפול. המון פעמים אני מרגישה את הצורך לבכות אבל מתביישת מהמפסיכולוגית.
זה קשה לי מאד כי אני יוצאת מהטיפול עם רגשות כואבים שלא נוקזו בטיפול ואני מרגישה ביגון ממושך.
אני מתביישת שהפסיכולוגית תראה אותי בוכה. אני גם לא יודעת איך היא תגיב. אני מעוניינת שהיא תחבק אותי אבל יודעת שבטיפול אין מגע. יש בי פנטזיה למגע ומצד שני פחד מהמגע שיבלבל אותי.
איך אני יכולה לעזור לעצמי ולהצליח לשחרר את הדמעות?
בתודה
יעל
היי יעל, הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות במקרה שכזה הוא לפתוח את הנושא מול המטפלת ולשתף אותה בתחושות והפנטזיות שלך. צעד שכזה יכול לקדם את הטיפול והקשר בינכן בצורה משמעותית ובתקווה גם בהמשך לאפשר לך להרגיש מספיק בנוח לבכות בטיפול. בהצלחה, אסף
.jpg)
