שלום, אני בת 49 החיים שלי בסדר גמור אני לא בדיכאון אני מתפקדת חברתי נפטרה לפני שנתיים בפתאומיות והייתי נוהגת ללכת אליה כל פעם בסופי שבוע היו שם חבר'ה שבאו אליה והיינו ביחד אבל לצערי החבר'ה התפזרו כל אחד עם חייו משום מה ונותק לי הקשר איתם גם אין לי את הטלפונים שלהם כי הם גם גרים בערים אחרות והם היו יותר קשורים לחברתי ז"ל בנוסף עבדתי ואחרי שחברתי ז"ל נפטרה היה לי משבר ועזבתי את העבודה היום שנתיים כבר שאני בלי עבודה ובלי חברים יש לי חברים אבל מעט מאד אני לא נשואה אין לי ילדים אבל חיי ממש טובים יש לי בית חם משפחה תומכת יש לי תעסוקה אבל בבית. הבעיה שאולי בגלל שאני כבר רגילה אין לי חשק לצאת מהבית. אני לא יודעת עם זה גם קשור לגיל המעבר אבל אני מרגישה שפשוט בא לי להיות הרבה בבית אולי מתוך הרגל אין לי מושג זה לא שאלה של טיפול או דיכאון לטיפול אני הייתי בטיפול אבל הטיפול לא עשה לי טוב ואני מרגישה שאני לא זקוקה לטיפול ולא רוצה ללכת לטיפול אבל אשמח לדעת כעזרה עצמית איך להתמודד איך להרגיל את עצמי לצאת לאט לאט מהבית זה הדבר היחיד שאני מרגישה פשוט אני מרגישה שאין לי את החשק לצאת מהבית אני מאד אשמח לעזרתך בפורום תודה רבה ויום טוב
היי עירית,
צר לי על פטירתה של חברתך, נשמע מדבריך שהיית מאוד קשורה אליה. לגבי שאלתך הממוקדת באי-יציאה מהבית, נשמע שיש לך אמביוולנטיות סביב הנושא, שכן מצד אחד את מחפשת כלים כדי להרגיל את עצמך לצאת, לעשות שינוי, אבל מצד שני את כותבת שאין לך חשק לכך. נראה אם כך שאת מתארת סיטואציה מורכבת של המנעות. אני כותב סיטואציה מורכבת, שכן אם הדבר היה כה פשוט, לא היית נזקקת לסיוע והיית עושה את זה לבד. לכן אני ממליץ לך על פנייה למטפל/ת שיוכל לסייע לך במוקד זה, אין הכרח שמדובר יהיה בטיפול ארוך, וצר לי על ההתנסות הלא טובה שלך עם טיפול, אבל יכול להיות שכדאי לתת צ'אנס לטיפול ממוקד, כזה שיעזור לך להבין מה קורה שם בדיוק סביב נושא היציאה מהבית וידריך אותך איך לעשות זאת.
בהצלחה!
אסף
.jpg)
.jpg)
