תחת מתקפה: איך לתווך לילדים וכיצד להתנהל?

ד"ר סיגל קני-פז

התנהלות ההורים בזמן מתיחות בטחונית

כאשר אנו מתמודדים עם פרק נוסף של מלחמה וחווים שוב דאגה וחוסר ביטחון נוכח הסלמה בטחונית, חשוב שנזכור כי תפקידנו כהורים לילדים בתוך הסיטואציה הוא חיוני מאין כמוהו. זאת, משתי סיבות עיקריות:

• הילדים שלנו מתבוננים בנו ובתגובות שלנו כל הזמן והם לרוב יגיבו לסיטואציה בהתאם למסרים שיקלטו מהתנהגותנו.

• כאשר מתרחשים אירועים מפחידים, יש לנו נטייה להסתיר מהילדים את ההתרחשויות סביבם. כמובן ההסתרה נעשית מתוך כוונה מיטיבה להפחית אצלם את דאגותיהם, אולם לרוב ילדים קולטים במהרה כי ישנה התרחשות בלתי שגרתית וללא הסבר ותיקוף לרגשותיהם, הם יוותרו לבד עם הדאגות שהדבר מעורר.

לכן, חשוב שנוכל לתווך לילדים, גם הצעירים שבהם, את המציאות החדשה (אזעקות, שינוי בתוכניות) ואת הפעולות שאנו עושים כדי לשמור עליהם כמיטב יכולתנו.

מה כדאי להגיד כדי לתווך את המצב?

1. אנחנו כאן כדי לשמור: ראשית, הילדים זקוקים לדעת שאנו כאן על מנת להגן עליהם. ניתן להגיד זאת במילים ישירות ופשוטות כמו למשל: "יש עכשיו מלחמה, ובמלחמה אנחנו צריכים להיות עירניים. הצבא שומר עלינו בחוץ, והתפקיד של אמא ואבא הוא לדאוג לכם כאן בבית. התפקיד שלכם זה להקשיב לאמא ואבא. כשכל אחד עושה את התפקיד שלו, אנחנו מוגנים".

2. יש מה לעשות ואנו עושים את מה שצריך: ⁠חשוב לשקף לילדינו כי יש לנו דרכים להגן על עצמנו. לכן אנחנו הולכים לממד, נשארים בבית ומקשיבים לכל הוראה אחרת של פיקוד העורף. ניתן להגיד למשל: "יש מה לעשות ואנחנו נאמר לכם מה עלינו לעשות באזעקה או בכל אירוע אחר. אנחנו מבטיחים לשתף אתכם בכל מה שחשוב".

3. מותר להרגיש רגשות לא נעימים ומותר לשאול שאלות: במצבים מתוחים זה בסדר וטבעי להרגיש רגשות שונים כמו פחד, דאגה או אכזבה (למשל במידה ודברים שהילד ציפה להם מתבטלים). חשוב לעודד את ילדינו לדבר על הרגשות האלו כדי שלא ישארו איתם לבד ויאווררו אותם. ניתן להגיד: "אמא ואבא כאן ואנחנו רוצים לשמוע מה אתם מרגישים. חשוב שתשאלו אותנו כל דבר שמטריד אתכם ואנחנו ננסה לענות לכם".

4. ⁠שומרים על המשכיות במידת האפשר ומפיקים את המיטב מהמצב: כמובן, כולנו רוצים שהמצב המתוח יחלוף במהרה. ניתן להגיד לילדינו כי ⁠אנחנו מקווים שהמצב ישתנה בקרוב ונוכל לחזור לשגרה הרגילה שלנו, אך חשוב להדגיש כי בינתיים יש דברים שאנחנו יכולים להמשיך לעשות כרגיל בבית. ניתן למשל להגיד: "אמנם רצינו ללכת לסבא וסבתא, אבל לפעמים זה גם נחמד להישאר כולנו בבית ולשחק ביחד. בערב נעשה ארוחת שישי, כמו בכל שישי".

5. שיתוף רגשי מותאם: אם ילדינו מעלים תחושות ורגשות שעוברים עליהם בסיטואציה, ניתן לחלוק עמם ברגשות שלנו גם. אפשר לאמר "גם אמא ואבא דואגים או מאוכזבים, אבל כעת אנחנו צריכים להתמודד עם מצב חדש". עם זאת, חשוב שנשים לב שמטרת השיתוף היא לקדם את התחושה של הילד כי הוא אינו לבד כך שננסה לא לשתף ברגשות מציפים מדי. 

מה כדאי לעשות?

1. הגברת הקרבה הפיזית: קרבה פיזית, מגע, חיבוק או ליטוף - כולם יכולים להיות גורמים מאוד מרגיעים ומווסתים עבור ילדים. ייתכן שבימי מתיחות וחוסר ודאות הילדים יזדקקו להם יותר וכדאי שננסה לתת להם אותם במידה גבוהה יותר.

2. הפחתת החשיפה של ילדינו לחדשות: השתדלו להפחית בחשיפה של הילדים לחדשות במדיה ובטלוויזיה בימים מתוחים. החדשות בתקופות מסוג זה נוטות להיות מציפות ולרוב הן אינן מתווכות בשפה המתאימה לילדים כך שהן יכולות לעורר מתח ודאגה עודפים.

3. הכנת פעילויות משותפות: דאגו לפעילויות מהנות ומשותפות, גם אם מדובר בפעולות שיגרתיות כמו הכנת ארוחה משותפת, אפיית עוגה או סידור חדר המשחקים של הילדים. השמירה על עשייה שגרתית מייצרת תחושת המשכיות חשובה. בתוך כך, משחק משותף יכול לאפשר לילדים גם להביע את עצמם ולבטא את רגשותיהם.

4. שמירה על ויסות שלנו עצמנו: הורים הם קודם כל בני אדם בעצמם. בימים מתוחים, גם אנחנו עלולים לחוש תחושות לא נעימות, באופן טבעי. אף על פי שמדובר בתגובה נורמטיבית והגיונית, חשוב שאנו המבוגרים נדע לשמור על וויסות ונשים לב לתגובות שלנו. עלינו לזכור שהילדים שואבים את תחושת הבטחון שלהם מאיתנו, וכי יש לנו את היכולת לתת להם אותה, גם בזמנים כאלו. החיבור שלנו לתפקיד חשוב זה יכול גם לסייע לנו להפחית את תחושת הדאגה ולמקד אותנו בתמיכה בילדינו.

⁠שנדע ימים של רוגע ושקט בקרוב.

על הכותבת - ד"ר סיגל קני-פז

עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בטיפול דיאדי וטיפול בטראומה בגיל הרך, חברת סגל ההוראה בביהס לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב וצוות הוראה והדרכה במכון חרוב, סגנית ראש מינהל הרווחה בנתניה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה.