מעבר לגוף: איך מתמודדים עם היפוכונדריה?

צוות בטיפולנט

דמיינו שאתם יושבים בבית שקט, ולפתע מבחינים בזמזום דק של המקרר או ברחש הרוח בחלון. לרב, המוח יתייחס לצלילים הללו כ"רעשי רקע", יתעלם מהם, ויאפשר לכם להתרכז בעיסוקיכם. אולם, ישנם רגעים בהם הקשב יתמקד דווקא בצלילים אלה. במצב זה, הם עלולים להפוך למטרד אשר מונע להתרכז בעיסוקים אחרים.

עבור מי שמתמודד עם היפוכונדריה, תהליך דומה מתרחש בנוגע למחשבות העוסקות בגוף. כך, דופק מהיר לאחר עליה במדרגות, כאב ראש בסוף יום או תחושת עקצוץ קלה, מפסיקים להיות "רעשי רקע" חולפים, והופכים לאותות מדאיגים ומעוררי חרדה, שקשה להתעלם מהם.

בנוסף, בעידן בו מידע רפואי רב מופיע ברשת, דריכות זו עלולה להפוך למעגל מתיש ומתמשך של חיפושים ובדיקות עצמיות. בכתבה הבאה, נצלול לתופעה, ונציע מספר דרכים להתמודדות עם היפוכונדריה.

מה המאפיינים של היפוכונדריה?

היפוכונדריה היא תופעה המאופיינת בעיסוק יתר בגוף, ובחשש עמוק מפני מחלות ובעיות רפואיות. לרב, אדם הסובל מהיפוכונדריה נוטה לפרש תחושות גופניות חולפות כסימנים למצב רפואי חמור – גם כאשר בדיקות רפואיות מראות שהכול תקין.

היפוכונדריה מונעת ממערכת של מחשבות והתנהגויות שמשפיעה על חיי האדם, מעוררת כאב נפשי ולעיתים גם מקשה על תפקודו. להלן כמה מהמאפיינים של היפוכונדריה:

• פרשנות קטסטרופלית: נטייה לראות בתחושות גופניות שונות תרחיש קיצוני וקטסטרופלי. כך למשל, כאב שרירים חולף יכול להתפרש כקרע, וסחרחורת קלה כסימן לאירוע מוחי.

• בדיקה עצמית: היפוכונדריה יכולה להתבטא בעיסוק מוגבר בגוף ובבחינה חוזרת שלו, כמו מישוש בלוטות לימפה או בדיקת דופק חוזרת.

• חיפוש אישורים או הימנעות מהם: בעוד שחשש מפני תרחישים קטסטרופליים יניע אנשים מסוימים להגיע שוב ושוב לרופאים, אחרים יימנעו מבדיקה רפואית.

• "דוקטור גוגל": ישנם אנשים שמבלים זמן רב בחיפוש תסמינים ברשת. בעוד שהדבר עשוי להעניק הקלה רגעית, הוא עלול להגביר את החרדה בטווח הארוך.

היבט חשוב נוסף, הוא שגם החרדה עצמה עלולה לייצר תסמינים סומטיים. כך למשל, מתח נפשי גבוה יכול להוביל לדפיקות לב מוגברות, לקוצר נשימה, לכאבי בטן ולמתח בשרירים. כאשר תחושות אלו נתפסות כראיה למצב בריאותי לקוי, הדבר עלול לייצר חרדה נוספת ולשמר את המעגל שהאדם נמצא בו.

האם מאבחנים היפוכונדריה?

חשוב לציין כי כיום, היפוכונדריה אינה מהווה אבחנה כשלעצמה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (5-DSM). בהיעדר הסבר רפואי מספק לעוצמת המצוקה, נהוג להתייחס לשתי אבחנות המדגישות את הקשר בין הגוף לנפש:

1. הפרעת חרדה הקשורה לבריאות: בהפרעה זו, מוקד הקושי הוא קוגניטיבי, והאדם מצוי בעיסוק מתמשך בגוף ובחרדה סביב האפשרות לקיומה של מחלה חמורה. החשיבה מאופיינת בהערכת יתר של סיכון בריאותי ובנטייה לפרש סימנים גופניים כאינדיקציה לבעיה רפואית.

2. הפרעת תסמינים סומטיים: בהפרעה זו, האדם חווה תסמינים גופניים ממשיים. עיקר הקושי אינו עצם קיומם של התסמינים, אלא העיסוק המוגבר בהם, הפרשנות המאיימת והדאגה המתמשכת סביבם, אשר עלולות להיות מלוות גם בפגיעה בתפקוד.

איך מתמודדים עם חרדת בריאות?

התמודדות עם חרדה מפני בעיות רפואיות מערבת תהליך הדרגתי של פיתוח מודעות, סבלנות ואימוץ דפוסי התנהגות וחשיבה חדשים. בתוך כך, ישנם כמה צעדים עשויים להקל על ההתמודדות:

• צמצום הדרגתי של התנהגויות בדיקה והרגעה: פעולות כגון בדיקות עצמיות חוזרות או חיפוש תסמינים ברשת עשויות לספק הקלה רגעית, אך לאורך זמן משמרות את מעגל החרדה. לאט לאט, ניתן לצמצם את מספר הבדיקות ביום, ולנסות לשהות בתוך תחושת חוסר הוודאות.

• זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה: נסו לזהות את המחשבות האוטומטיות שעולות בנוגע לגוף ("זה בטח משהו חמור”), ולבחון אותן מחדש. כך, ניתן להעלות אפשרויות נוספות לפרשנות של תסמינים גופניים שונים ולהפחית באופן הדרגתי את עוצמת החרדה.

• קשר יציב עם גורם רפואי: רופא משפחה קבוע ומוכר יכול לשמש עוגן מקצועי מרגיע, המסייע להבחין בין תסמינים שמקורם בחרדה לבין תסמינים רפואיים אחרים שמצריכים המשך בירור רפואי.

• פנייה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל ביותר בהתמודדות עם הפרעת חרדה הקשורה לבריאות. טיפול זה מסייע בזיהוי דפוסים קוגניטיביים אשר משמרים את החרדה, בהפחתת התנהגויות בדיקה ובהגברת היכולת להתמודד עם חוסר ודאות.

לסיכום, המטרה אינה להתעלם מהגוף, אלא לפתח יכולת הבחנה מדויקת בין תחושות גופניות תקינות וחולפות לבין תסמינים המחייבים בירור רפואי. הבחנה זו מאפשרת להגיב באופן מותאם לגוף, ומהווה מרכיב מרכזי בצמצום חרדה ובשיפור תחושת השליטה והביטחון של האדם.

מקורות

Hedman-Lagerlöf, E., Axelsson, E., Andersson, E., Ljotsson, B., Andreasson, A., & Lekander, M. (2017). The impact of exposure-based cognitive behavior therapy for severe health anxiety on self-rated health: Results from a randomized trial. Journal of Psychosomatic Research, 103, 9-14

Kikas, K., Werner-Seidler, A., Upton, E., & Newby, J. (2024). Illness anxiety disorder: a review of the current research and future directions. Current psychiatry reports, 26(7), 331-339