13.12.20
ד"ר דרור אורן - פסיכולוג קליני וחינוכי
נעה וירון (שמות בדויים) מגיעים לחדר הטיפול חרדים לבנם, נראה להם שהוא מתרחק מחבריו והם מודאגים מאוד כיצד יחזור לחיים חברתיים מלאים כאשר ייגמר המצב הנוכחי. לאיזה התערבות הם זקוקים כהורים, האם הדרכה או אולי טיפול?
הורות בחוסר ודאות מתמשך
הורים רבים מתמודדים עם אתגרים מורכבים בימים אלה בצל משבר הקורונה. המצב הנוכחי יוצר קושי רב להורים עקב הפרת רצפים בסיסיים וחיים באי ודאות מתמשכת. חיינו, המבוססים בדרך כלל על רצפים, מופרים כעת באופן מתמשך. אנחנו רגילים לתפקידים, פעילויות שחוזרות על עצמן ותכנון. שגרת היומיום שלנו מתבססת על עבודה, טיפול בילדים ובבית. גם אם היא לעיתים קשה ומעייפת, החזרתיות נוסכת בנו ביטחון ואינה מצריכה מאיתנו מאמצי הסתגלות. בדרך כלל, ניתן להגיד כי לנפש ולמוח שלנו קל יותר עם וודאות.
ימי הקורונה מביאים למציאות שונה, הדורשת מאיתנו גמישות ויכולות הסתגלות מתמידות. גם בהפוגה הנוכחית, אנו בחשש מפני סגר נוסף. בתוך כך, העדר מסגרת רציפה וברורה של גנים ובתי-ספר יוצרת בצדק מועקה רבה על הורים. כלומר, בתקופה האחרונה כולנו חיים בדאגה מתמשכת, אשר במקורה היא רגשית, מפני הערעור שנוצר בעקבות הקורונה, חוסר הודאות והעדר נקודת הסיום הברורה של השינוי הזה. הורים, אשר צריכים להוביל את משפחתם בתנאים אלה, מוצאים עצמם מול התמודדויות רגשיות מגוונות ולא פשוטות. לעיתים קרובות מאוד, אנו, אנשי המקצוע, פוגשים בקליניקה ובתחנות הציבוריות הורים המדווחים כי אין להם יותר כוח – נמאס להם!
בימים אלה, הורים נדרשים גם להיות ערניים יותר לסכנות לילדים ולמענים האפשריים להם – ילדים מתרגלים להיות לבד, נהנים באזורי הנוחות של משחקים ותקשורת חלקית, והופכים נמנעים יותר ויותר. חלקם חשים חשש גדול עקב נתקים חברתיים שנוצרו במסגרת הלמידה המקוונת, חלקם התרגלו לקפסולות וחוששים מהחזרה לשגרה – כל אחד וחששותיו הוא.
מציאות זו גורמת לכך שהורים מודאגים פונים יותר ויותר לטיפול פסיכולוגי. למעשה, אפשר לומר כי ישנה הצפה של פניות, במגזר הציבורי והפרטי גם יחד. אמנם, ישנן גם משפחות שמרוויחות מזמן משפחתי ייחודי שנוצר עם הילדים בתקופת הקורונה. משפחות אלו מצליחות להדגיש בהתמודדותן את פוטנציאל הלמידה מהמצב. כלומר, דברים אינם מובנים מאליהם כמקודם ומשמעויות חדשות נוצרות – היכרות מחודשת עם התא המשפחתי.
אכן, ניתן ורצוי לעצור לרגע בכדי להתבונן על עצמנו בהורות: מה אני לומד על עצמי כהורה בחודשים המאתגרים האלה? מה קשה לי ומה מיטיב איתי בהורות? עם זאת, טבעי ומובן כאשר אתגרי המציאות לוחצים ואינם מאפשרים לנו התבוננות מסוג זה, בוודאי בתקופה הנוכחית, וכאשר נוצרת התחושה שהשפעת המצב "מכריעה אותנו" כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית.
הדרכת הורים לעומת טיפול בהורות
בתחום זה של עבודה טיפולית עם הורים אנו מבחינים בספקטרום רחב של התערבויות הנע בין ליווי וייעוץ להורים, דרך הדרכת הורים ועד לטיפול בהורים ובהורות. הדרכת הורים קיימת היום במגוון סוגים, וייחודה בכך שהיא עוזרת להורים ללמוד מיומנויות. בהדרכה, ההורה לומד כלים ואסטרטגיות שמטרתן לייעל את ההורות. אנו, כמטפלים, משתמשים בידע התפתחותי ועוזרים להורה להפחית למשל את חרדות ילדו, דרך פיתוח מודעות ושימוש באסטרטגיות התמודדות.
לאמצעים כמו כאלה, התייחסנו בפורום אמפטי"ה, בקורס חינמי להורים שיצרנו בזמן הסגר הראשון, כנציגי משרד הבריאות במסגרת קמפוס IL – המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית. לאלו המעוניינים בכך, שם הקורס הוא 'התמודדות הורים עם פחדים וחרדות אצל ילדים'.
בישראל, נהוג היה לכנות בכלליות את ההתערבויות עם הורים, 'הדרכת הורים', כאשר ההורה מלווה כלומד במקביל לטיפול בילדו. אבל בשנים האחרונות הרחבנו את טווח המודלים ואת יכולת העזרה שאנו מציעים להורים. הורה יכול להגיע להדרכה, עם או ללא פסיכותרפיה לילד במקביל. כמו כן, קיימת גם האפשרות של ההורים להגיע לטיפול בהורות.
גישה אחת שעוסקת בכך היא גישתה של פרופ' אסתר כהן, טיפול בהורות בגישה אינטגרטיבית מבוססת התקשרות. בגישה זו, המטפל מסייע להורה להתבונן ולהבין את עצמו טוב יותר ביחס לילדיו, כמו גם ליצור שינויים תוך אישיים כדי לשנות את יחסו ורגשותיו לילדיו למען הטבת מצבם.
מודל נוסף המתמקד בהורה כאדם ובעולמו הפנימי הוא הטיפול דינמי בהורים ובהורות אותו פיתחתי אני, ד"ר דרור אורן. הגישה נועדה להורים הסובלים מרגשות שליליים כלפי עצמם בהורות או כלפי וסביב ילדיהם. במיוחד להורים שמרגישים רגשות מתמשכים כמו: דאגה, כעס, פספוס, ניכור, תסכול ורגשות קשים אחרים סביב ההורות שלהם. גישה זו נותנת מענה עומק והיא נשענת על תפיסה פסיכודינמית, עקרונות מהגישות המשפחתית והתערבות ממוקדת.
הדרכה או טיפול – איך נדע מה מתאים לנו במקרה שאנו זקוקים לעזרה מקצועית?
ההבחנה בין הדרכת הורים לטיפול בהורות חשובה מבחינת המיקוד, העבודה והשיח שנרקם בחדר הטיפולים. ניתן לומר בהכללה כי בהדרכת הורים המיקוד הוא יותר במוחשי, בשיפור ההתמודדות עם המציאות החיצונית ועם התפקיד שיש לנו בחיי היום-יום. בטיפול בהורים, המיקוד הוא בעולם הרגשי של ההורה ובהורות – בזהות ובהוויה של ההורה, במשאלות, בציפיות ובחוויה ההורית שלו או שלה. במודל הטיפול הדינמי בהורים למשל, שינוי דפוסי העומק מבוסס על יצירת המרחב לביטוי העולם הפנימי כאשר השאיפה היא לעבוד עם שני הורים בחדר, בתוך מיקוד משתנה כל פעם בהורות של אחד מהם.
כאשר המטופל הוא ההורה (ולא הילד), המיקוד של הטיפול ברווחתו הנפשית והשינוי שהוא יעזור לו לערוך בחייו, ישפיע בדרך כלל גם על ילדיו ורווחת המשפחה כולה. אם יש להורה רגשות קשים בהורותו, אם הוא מתמודד עם רגשות ניכור וכאב ביחס לילדיו ותחושות אלה מעיקות לאורך זמן; אם למשל חיים בתחושה של פספוס כהורים, או שיש פער בין המסר של הסביבה, שמשדרת לכם שהילד שלכם בסדר, לבין התחושה הפנימית שלכם, שמשהו לא תקין ועלולים להיות קשיים גדולים בעתיד – ייתכן וערוץ השינוי שמתאים לכם ביותר הוא כזה שיתמקד בכם. להיות, להבין, להרגיש ולנסות לשנות את העולם הפנימי המתבטא בהורות עצמה. לעומת זאת, אם הצורך שלכם נובע יותר מתחושה של מחסור בכלים ואסטרטגיות, ייתכן שדווקא הדרכה תתאים לכם יותר.
נחזור לירון ולנעה איתם התחלנו, בשיחות ההיכרות עלה שלמעשה הם רוצים לראות את בנם יוזם יותר קשרים חברתיים ובכך יירגעו. המשך השיח, שהרחיב את סיפור משפחתם, העלה כי לכל אחד מהם חששות ממה שעלול לקרות לו מבחינה חברתית בבית הספר היסודי, הקשורים לניסיונם האישי. בנם ונוכחותו בכיתה ג' מציפים את החששות ומתעצמים בתקופה הנוכחית על מגבולותיה. אז האם הדרכה, או שמא טיפול בהם כהורים ובהורותם, יהיו המהלך שיתאים להם ביותר? מה אתם חושבים?
לסיכום
בתקופה זו, המשקל הכבד המונח על ההורים בצל הקורונה, מביא רבים מהם לפנות לעזרה. כל הורה ומשפחה זקוקים לסיוע המתאים להם ביותר. להכלה והקשבה, זקוקים כולנו בתקופה קשה זו. חלק מההורים זקוקים לסיוע נקודתי ומעשי שעליו הדרכת הורים יכולה לענות, ויש הזקוקים יותר מתמיד למרחב בטוח לשהות בו ולהתבונן מתוכו בחוויה הרגשית ובתחושות כמו חוסר אונים, אשמה, פספוס ותסכול, כדי ליצור תיקון ולצמוח מהם להוויה הורית טובה יותר ולפיכך מוטב שיפנו לטיפול. כך או כך, בעת הצורך מומלץ לפנות לאנשי מקצוע מומחים לעבודה טיפולית עם הורים, בכדי שיתאימו את ההתערבות הדרושה לכם ולמשפחתכם.
פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה מדריך בשתי החטיבות, מלמד ומדריך בתוכניות לפסיכותרפיה ובאקדמיה, מחבר: הורות במחשבה שנייה (פרדס, 2015), הורות יחידנית לגדל ילד לבד (רסלינג, 2018) ושותף למדברים גירושים - כלי חוויתי למשפחות בגירושים (IGS, 2018). מוביל שותף לפורום אמפטי"ה - הפורום הפסיכולוגי לטיפול וייעוץ להורים.
