תפריט נגישות
חיפוש

של מי השיעורים האלה בכלל? הכנת שיעורי בית

של מי השיעורים האלה בכלל? הכנת שיעורי בית

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"אבל אמרת שאין לך שיעורים היום!"

"כמה פעמים אני צריכה להגיד לך שאין מחשב עד שאתה לא מכין שיעורי בית?"

"היא השתגעה לגמרי, המורה שלך?"

"בסדר, נכין ביחד, אבל ממחר אני לא עוזר לך בכלל!!!"

נשמע מוכר? אם אתם הורים לילדים בגילאי בית הספר, יש סיכוי גבוה שגם אתם מתמודדים עם התחמקויות, דחיות או סתם תחנונים להכנה משותפת של שיעורי בית. הכנת השיעורים הופכת פעמים רבות למוקד מאבק מתסכל בין הורים לילדים, אך שמירה על מספר כללים בסיסיים יכולה להביא לשיפור משמעותי.

שיעורי בית- מי צריך את זה בכלל?

ההתרגשות של החזרה ללימודים דועכת בסביבות סוכות, והסכמים כמו 'שיעורי בית מסיימים בצהריים' ו'השיעורים זו אחריות שלך' הולכים ונקבריםמתחת לערימה של דפי עבודה וסנדוויצ'ים מעוכים. ובמילים אחרות: גם הילד וגם אתם, שנאלצים לצייר איתו סוכה בתשע בערב, שואלים את עצמכם מי בכלל צריך את זה.

מתן שיעורי בית אינה גישה לימודית מובנת מאליה, ואינה מקובלת מדינות בהן יום הלימודים ארוך יותר. בארץ מרבית המורים דוגלים במתן שיעורי בית, כאשר פעמים רבות לא מדובר בתרגול בלבד אלא במשימות המרחיבות את החומר הנלמד בכיתה ומוסיפות אלמנטים חווייתיים. משימות "יצירתיות" אלו (בניית דגם, כתיבת סיפור, איסוף מזכרות מטיול) נתפסות עבור הורים רבים כמתישות וצורכות אנרגיות רבות אך יש להן תפקיד מרכזי בהעברת מסר לילד כי למידה עשויה להיות גם מהנה וחווייתית.

מעבר לכך, שיעורי הבית הם ביטוי לציפייה ההולכת וגדלה מן הילד לקחת אחריות על חייו: גיל הכניסה למערכת החינוכית-לימודית אינו נובע רק מהתפתחות יכולותיהם הקוגניטיביות של ילדים בגילאי חמש-שש, אלא גם מעצמאותם הגדלה. תלמידי בית ספר נדרשים לרכוש מיומנויות רבות כהתמדה, עבודת צוות, קבלת סמכות, התנהלות עצמאית וכד', אשר מכינות אותם ומאפשרות להם לתרגל מיומנויות להן ידרשו גם בחייהם הבוגרים. בדומה, שיעורי בית הם התנסות משמעותית המאפשרת לילד לתרגל דחיית סיפוקים, לקיחת אחריות ונשיאה בתוצאות כאשר אינו עומד במטלות. מסיבה זו חשוב לזכור כי שיעורי הבית הם המטלה של הילד ולא שלכם. אתם כהורים אמורים לפקח ולוודא כי אלו אכן נעשים, אך בשורה התחתונה- אתם את בית הספר היסודי כבר סיימתם.

"אין היום שיעורי בית": גורמים לקונפליקטים סביב הכנת שיעורי בית

מדוע ילדים מתחמקים מהכנת שיעורי בית? על פניו התשובה ברורה: דפי עבודה ותרגילי חשבון הם לא מתחרים של ממש למחשב והטלוויזיה. עם זאת, למרות שרובם המוחלט של הילדים אינם נהנים מהכנת שיעורי בית, רובם גם אינם מעוניינים להינזף, להיענש בכיתה או להיתפס כעצלנים. לכן, כאשר ילד מתחמק מהכנת שיעורי בית באופן קבוע, או שהכנת השיעורים הופכת למוקד מאבק עם ההורים- כדאי לבדוק באופן מעמיק יותר מה עומד בבסיס ההתנהגות. מספר גורמים עשויים להביא לקושי/קונפליקט משמעותי סביב הכנת השיעורים:

קושי אובייקטיבי: הילד מתקשה להכין שיעורי בית עקב קשיי שפה, ליקויי למידה או חוסר הבנה של נושא ספציפי ומנסה להסתיר את קשייו באמצעות הימנעות משיעורי הבית. גם הפרעת קש וריכוז עשויה להביא לקשיי התארגנות אשר מקשים על הילד לרשום את שיעורי הבית, להקצות זמן להכנתם ולבצע אותם באופן יעיל.
דיאלוג עם ההורה: מרבית ההורים מכירים בחשיבותם של שיעורי הבית וילדים, כמובן, מזהים זאת היטב. בהתאם, התחמקות מהכנת שיעורי בית או הכנתם רק בליווי צמוד של ההורה עשויה להוות אמצעי להשגת תשומת לב, חלק ממאבק כוחות או דרכו של הילד לומר להורה כי הוא אינו מאמין ביכולותיו וכישוריו ("גם ככה אני לא אעשה טוב").
היעדר הרגלי למידה: גם כאשר אין קשיים ספציפיים המגבילים את יכולת הילד להכין שיעורים, שיעורי בית אינם מהנים בדרך כלל. בהתאם, ילדים אשר אינם בעלי הרגלי למידה נכונים יתקשו להתארגן ולהכין שיעורי בית, במיוחד כאשר אלו באים על חשבון פעילות מהנה אחרת.

כן בבית ספרנו: איך גורמים לילד להכין שיעורי בית?

אי הכנת שיעורי בית או מאבקים ממושכים סביב הכנתם עלולות להביא לחוויית למידה שלילית, פגיעה בהישגים הלימודיים (כן, גם אם בסוף אתם הכנתם בשבילו את הסיכום על מנהגי ראש השנה!), לפגיעה בדימויו העצמי של הילד ולמתחים ביחסים עם ההורים. לכן, חשוב להקפיד על מספר כללים מרכזיים:

יצירת סביבת למידה: קביעת מקום בו הילד מכין שיעורים והקפדה כי מקום זה אכן יהיה נוח ללמידה- ללא גירויים מיותרים (כמו טלוויזיה), זמינות אמצעי הלמידה הדרושים (טושים, מחשבון) וכן הלאה. כמו כן, חשוב לתחום את זמני הלמידה- לדאוג לשעת למידה קבועה פחות או יותר בה הילד מרוכז ואינו מחמיץ פעילות חברתית משמעותית. ילדים רבים מתקשים בהתארגנות ובחלוקת זמן נכונה ולכן מומלץ לסייע להם בכך.
מעקב, לא העברת אחריות: אמנם שיעורי הבית הם באחריותו של הילד, אך חשוב כי הילד יחוש כי ההורה מעורב במעשיו ומוכן לסייע במידת הצורך. לכן, בהתאם לצרכיו וגילו של הילד כדאי לסייע לו לארגן את זמני וסדר עבודה אך לא להישאר צמודים אליו במהלך הכנת השיעורים, אלא להישאר "ברקע". כמו כן, כדאי להקנות לילד מיומנויות למידה אשר יסייעו לו בעתיד כשימוש במילון ובאינטרנט.
להעביר מסר נכון: המסר שתעבירו לילדכם לגבי הכנת שיעורי הבית יקבע במידה רבה את האופן בו ייגש אליהם. חשוב להעביר לילד כי שיעורי הבית חשובים (כי אם "זאת ממש מטלה מטופשת"- למה שהוא יכין אותה?), וכי למרות שהם באחריותו ושאתם מאמינים ביכולתו- אתם זמינים לסייע לו ולא תלעגו לחוסר ידע או ביצוע לא טוב.
צמצום פיתויים: ילדים רבים דוחים את שיעורי הבית ל"אחר כך" או ל"עוד משחק מחשב אחד ודי" ולבסוף מגיעים להכנת השיעורים בערב, מותשים ובלתי מרוכזים. לכן, כדאי לקבוע כללים ברורים ("מדליקים מחשב רק כשהשיעורים מוכנים") אשר מצמצמים את הסיכון לכך שהילד ישקע בפעילויות מהנות מהן יהיה קשה לנתק אותו לטובת השיעורים. עם זאת, חשוב כי הכללים יותאמו לאופיו של הילד- חלק מן הילדים יתרמו מסיום מוקדם של שיעורי הבית וחלקם יבצעו אותם טוב יותר לאחר מנוחה.
פנייה לעזרה מקצועית במידת הצורך: כאמור, הגורמים לאי הכנת שיעורי בית עשויים לבטא קושי שמעבר ל"עצלנות" או שעמום, ולכן חשוב לזהותם בהקדם ולהציע לילד את העזרה שתאפשר לו לממש את יכולותיו. בהתאם לגורמי הקושי הספציפיים, ניתן לסייע באמצעות הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק (בעיקר לילדים עם הפרעות קש וריכוז), בניית תוכנית התנהגותית-חינוכית בשיתוף המחנכת או הדרכת הורים מקצועית אשר תסייע להורים שלא להפוך את שיעורי הבית למוקד קושי ומאבק.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך