תפריט נגישות

שימוש יתר על רקע מלחמה: כיצד נוכל למנוע התמכרות?

שימוש יתר על רקע מלחמה: כיצד נוכל למנוע התמכרות?

ד"ר שירה סובול

"אני בבולמוס של אכילה רגשית בתקופה האחרונה", "כל לילה אני מעשנת קנאביס, זה הדבר היחיד שעוזר לי להירדם", "לאחרונה הילד שלי במסכים במשך יום שלם... בקושי מתקשר איתנו או יוצא מחדרו" – התנהגויות כמו אלו הן נחלתם של רבים מאיתנו בתקופה זו, כאשר המדינה שרויה במשבר טראומטי, לחץ ודחק מתמשך. ואכן, מחקרים מראים כי אחת מהתוצאות העיקריות של מצב דחק היא התנהגות של שימוש יתר באובייקטים ממכרים כמו אלכוהול, סמים, מסכים, קניות ועוד.

בעוד דפוסים אלה טבעיים במצבי טראומה ודחק, במקרים מסוימים צריכת יתר עלולה להפוך להתמכרות ולהוביל לפגיעה בתפקוד ולנזקים נפשיים וגופניים. במאמר זה אתאר את הקשר בין מצבי דחק וצריכת יתר, אציג סימנים עיקריים לזיהוי המעבר מצריכת יתר להתמכרות, ואציע כלים אשר יכולים לסייע לנו במניעת התמכרות.

מצבי דחק ושימוש יתר

מחקרים מראים כי מצבי דחק ואירועים טראומטיים מגבירים משמעותית את הסיכון להתמכרות – בין אם לחומרים או להתנהגויות. כך למשל, אמנם נדמה שכבר שכחנו את המחירים הנפשיים של מגפת הקורונה, אך ידוע ממחקרים כי היא הביאה לתחושה אפוקליפטית, אשר הובילה להסלמה בצריכה ושימוש יתר באובייקטים ממכרים. בתקופה הנוכחית מאז אירועי ה-7 באוקטובר, אשר מאופיינת במתח נפשי ובתחושת מצוקה, אנו עדים לעליה חדה ומדאיגה בפנייה לחומרים ממכרים ולהתנהגויות של צריכת יתר, אשר בתורן יכולות להוביל להתמכרות העלולה לגרום להשלכות בריאותיות ונפשיות קשות.

ההסבר התיאורטי המרכזי לקשר שבין מצבי דחק ופנייה לשימוש יתר הוא הניסיון לריפוי עצמי (Self-medication). צריכת יתר של חומרים ממכרים מהווה ניסיון נפשי להקהות את עוצמת הכאב והחרדה שאנו חשים, ולווסת את עצמנו כדי לשאת את המצוקה. האובייקט או הפעולה המתמכרת משמשים כמנגנון פסיכולוגי אשר מאפשר לנו ניתוק רגשי מהחלקים שאנו מתקשים לבוא איתם במגע – חרדות, זיכרונות קשים וכן הלאה. ככל שרמת הסטרס והחרדה שלנו גבוהות יותר, כך נבקש הרגעה מיידית ויעילה יותר.

הפנייה לשימוש באובייקטים ממכרים הינה דרך התמודדות נורמלית בתקופה שהיא לא נורמלית. מחקרים מצביעים על כך שצריכה של אובייקטים ממכרים יכולה לשמש כמשכך זמני בטווח הקצר למתח ולמצוקה שאנו מרגישים. ידוע למשל, כי לוחמים יוצאי צבא אשר עשו שימוש עצמי בקנאביס הפחיתו בטווח הקצר את עוצמת הסימפטומים הפוסט טראומטיים שלהם כגון קשיי הירדמות, זיכרונות טראומתיים חודרניים מהאירוע וחרדות. עם זאת, בטווח הארוך התסמינים הפוסט טראומטיים שלהם החמירו, ותחושות החרדה והדכדוך התעצמו.

בעוד נדמה שההתנהגות המתמכרת מתגמלת או מקנה תחושת פתרון, זהו בדיוק התעתוע של השימוש. בפועל, קיימת סכנה כי צריכת היתר תיצור תלות, אשר תתפתח להתמכרות ותגרום לנזקים נפשיים, גופניים, בין-אישיים וכלכליים. אם כן, כיצד נדע מתי נחצה הגבול? ובאיזה שלב צריכת יתר תוגדר כבעיה וכהתמכרות של ממש?

מתי צריכת יתר הופכת למסוכנת?

מחקרים הראו כי במלחמת וייטנאם מחצית מהחיילים האמריקאיים אשר השתתפו בלחימה השתמשו במהלכה באופיאטים (הרואין). הציפייה הייתה שבתום המלחמה ארצות הברית תוצף בחיילים מכורים, אולם רק חלק מן החיילים הללו נשארו עם ההרגל הקבוע ופיתחו התמכרות. כלומר, ככל הנראה רובנו נפסיק את ההתנהגות של שימוש היתר בתום תקופת הדחק או המלחמה. עם זאת, חלקנו נמשיך בהרגלים אלה ונפתח קיבעון בדמות התמכרות, על שלל השלכותיו המזיקות.

אז איך תזהו שאתם או הקרובים אליכם מפתחים התמכרות? 3 סימנים עיקריים יכולים לסייע בזיהוי:

1. כאשר זמן ואנרגיה משמעותיים מושקעים בפעילות על חשבון תפקודים אחרים: אחד הסימנים המובהקים של התמכרות הוא פגיעה בתפקוד ואיבוד עניין בתחומי החיים כגון משפחה, עבודה, לימודים וכדומה. כלומר, כאשר המיקוד של האדם מוסב כולו למושא ההתמכרות. למשל, אם אתם שותים כוסית או שתיים בערב עם חברים, אך קמים בבוקר לעבודה ומתפקדים באורח עצמאי ומחובר למציאות – אתם ככל הנראה לא מכורים. אך אם האלכוהול מקשה למשל על קימה בזמן לעבודה, או שאתם מוצאים את עצמכם מתכננים את השגרה שלכם סביב השתייה, ואף משקיעים בה חשיבה רבה במהלך היום – מדובר בסימן אזהרה משמעותי.

2. כאשר ישנו ניסיון לשלוט על ההתנהגות המתמכרת ללא הצלחה: סממן נוסף להתמכרות הינו כאשר האדם מנסה להפחית ולצמצם את שימוש היתר, אולם איננו מצליח על אף ההשלכות השליליות של ההתנהגות. לדוגמא, אם בימים קשים אלו אתם קונים ביגוד באתרי אינטרנט והרכישה מסייעת להעלות את מצב הרוח – נהדר. אולם אם אתם ממשיכים לרכוש עוד ועוד באופן כפייתי, גם כאשר הארון שלכם מלא עד אפס מקום או כאשר המחיר הכלכלי כבד מנשוא – כנראה שמדובר בהתמכרות.

3. כאשר הימנעות מובילה לתסמיני גמילה רגשיים או גופניים: בגמילה מאלכוהול וסמים יופיעו תסמינים גופניים, ובגמילה מהתמכרויות התנהגותיות כמו הימורים, מסכים ופורנוגרפיה, יופיעו תכופות מצבי אי שקט, תשישות, דיכאון וחרדה. רוצים לבחון אם התמכרתם? בצעו תרגיל פשוט – נסו לחדול מההרגל ושימו לב למתרחש אצלכם.

במידה ואתם מזהים ביטויים לכל סימני הזיהוי הללו, סביר כי התפתחה כבר התמכרות. במקרה זה, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית ייעודית. אולם אם רק חלק מהסימנים מופיעים, או שדפוס השימוש מתמשך או מחמיר, זהו בדיוק הזמן למנוע מעבר מצריכת יתר לשימוש קבוע וממכר. כיצד מונעים פיתוח של התמכרות? מהם האמצעים אשר יוכלו לעזור?

כלים למניעת התמכרות

• נרמלו את צריכת היתר וגלו חמלה עצמית: כולנו חווים כעת דחק ומתמודדים עמו בדרכים שונות. הצורך לווסת את המצוקה הוא בריא ונורמלי. בתקופה הנוכחית חשוב למחול לעצמנו על דרכי ההתמודדות שלנו, ולא ליפול למקומות של אשמה וביקורת עצמית, אשר בתורן מובילות לחיפוש אחר דרכים להקלה מאשמה.

לדוגמא, כאשר אנו חווים מצוקה נפשית ופונים לאכילה רגשית על מנת לווסת את התחושות הקשות, אנחנו עלולים להאשים ולבקר את עצמנו על כך שאכלנו יותר מידי. החרטה על צריכת היתר יכולה להוביל לפנייה מחודשת לאכילה רגשית בניסיון להקל על רגשות האשם, אשר תעורר שוב חרטה, וחוזר חלילה. כך אנחנו נכנסים למלכוד מעגלי בו הצריכה נהיית תכופה יותר ויותר. לעומת זאת, התבוננות חומלת על דרכי ההתמודדות שלנו מונעת שיפוט עצמי מחמיר, ובכך מסייעת לנו לצאת ממעגל השימוש המתגבר.

• הכירו ושתפו בתחושות וברגשות הקשים: בימים אלו חשוב לפנות מרחב לעצמנו ולתחושות שלנו. מתן שמות לרגשות והבחנה ביניהם (למשל, "כעת אני חווה עצב") מייצרים סדר וארגון בכאוס הרגשי המתחולל בתוכנו. כאשר רגשות קשים נאגרים בפנים ואינם מדוברים, יכולה להיווצר תחושת הצפה אשר מובילה לצריכת יתר. שיתוף אדם משמעותי בתחושותינו מהווה גם הוא כלי מרכזי לעיבוד המצוקה הרגשית ולהתמודדות עמה, ועשוי להוביל לצמצום הפנייה לחומרים או התנהגויות ממכרות.

• היו ערניים למצב הרגשי שאתם מצויים בו לפני שאתם פונים לצריכת היתר: לרוב אנו פועלים באופן אוטומטי ולא עוצרים להתבונן במה מפעיל אותנו. אולם, מודעות לגורמים המניעים אותנו תאפשר לנו להרחיב את היכולת לבחור חלופות אחרות להתמודדות עם המצב הרגשי, מלבד שימוש באובייקטים ממכרים. לכן, לפני שאתם מתחילים בבולמוס של קניות למשל, עצרו לכמה שניות ונסו לברר את מצבכם הרגשי – האם אתם חרדים, עייפים, או בחוסר אונים? ואולי אפשר לבחור בדרך אחרת? מומלץ לנהל רישום של רגשות וטריגרים אשר קדמו לצריכת היתר.

• תרגלו הימנעות מדפוס חשיבה דיכוטומי של "שחור-לבן": מצבי חרדה מייצרים דפוס חשיבה הישרדותי ונוקשה של שחור-לבן ("הכול או כלום"), אשר ממלכד אותנו במעגל ההתמכרות. למשל, אדם המנסה לצמצם את כמות הסיגריות שהוא מעשן עלול לחשוב: "עישנתי הרבה סיגריות היום, אז כבר ממילא נפלתי חזרה לדפוס המתמכר... אמשיך לעשן עוד".

הכרה וזיהוי של דפוס החשיבה הם הצעדים הראשונים במניעתו. בהמשך, חשוב לתרגל מעבר מחשיבה דיכוטומית לחשיבה גמישה ורב ממדית, המכירה במגוון אפשרויות ומצבי ביניים. לדוגמא, אותו אדם יכול לומר לעצמו: "אמנם לא תכננתי לעשן כמות סיגריות כזו, וזה מאכזב, אך זוהי מעידה חד פעמית וביכולתי לעצור כאן".

• התמקדו בטוב: אחד מהקשיים הגדולים בתקופה זו הוא עוצמות הרוע והאכזריות שהיינו עדים להם. אלו סדקו את האמונה הבסיסית שלנו באנושיות ובטוב. מכאן שחשוב לחפש אחר הדברים הטובים אשר קיימים בתוכנו ובסביבתנו ולדבוק בהם. תרגול אישי מתמשך של הכרת הטוב נמצא כמחזק את תחושת ה״עושר״ הערכי של חיינו ומחזק את החוסן הנפשי, כלומר את היכולת להתאושש ולהסתגל למצבי חיים מאתגרים. חיזוק החוסן מסייע בהתמודדות אדפטיבית עם מצבי דחק, ומפחית את הצורך בפנייה לשימוש יתר כדי לווסת ולהקל על המצוקה.

• צרו אלטרנטיבות להתמודדות עם מתח מלבד הפעילות המתמכרת: מחקרים גילו שחולדות העדיפו לשתות מים עם הרואין על פני מים רגילים עד אשר מתו ממנת יתר. בניסוי מפורסם, חוקר בשם ברוס אלכסנדר החליף לחולדות את הכלוב הסטנדרטי המצומצם והבודד בפארק שעשועים עצום לגודלן, אשר הציע שפע של מזון, כדורים צבעוניים ומשחקים. באופן מעניין, החולדות העדיפו את המים הרגילים. הניסוי יכול ללמד אותנו שכדי למנוע התמכרות חשוב לייצר חלופות לוויסות מצב הרוח והתמודדות עם תחושת המתח, כדוגמת מוזיקה, ספורט, השתייכות לקבוצה חברתית, מדיטציה וכדומה.

• תרגלו דחייה של השימוש: אם אתם מוצאים את עצמכם מעשנים או שותים אלכוהול לדוגמא, מיד עם חזרתכם הביתה מהעבודה, נסו לתרגל דחייה "קלה" של פעילות זו. למשל, צאו להליכה קצרה לפני החזרה הביתה. כל דחייה שכזו, גם אם קצרה, מעוררת תחושת מסוגלות והצלחה, ומעודדת דחיות נוספות של ההתנהגות המתמכרת. בכך, היא מהווה צעד משמעותי במעבר מאובייקט אשר מנהל אותי לעבר "ניהול עצמי" – נקודה קריטית המבחינה בין שימוש נורמטיבי לבין התמכרות.

• הקפידו להיות עסוקים: נסו לשמור ככל הניתן על סדר יום של עבודה או התנדבות. אלו מייצרות חוויית עשייה אשר מגבירה תחושות משמעות וחיוניות, ומפחיתה תחושות דכדוך וריקנות אשר עלולות להוביל להתנהגויות מתמכרות ולשימוש באובייקטים ממכרים.

• מננו את צריכת החדשות ואת החשיפה לסרטונים: צפייה מרובה בחדשות ובסרטונים מגבירה תחושת חוסר אונים, אשר עלולה לגרור התפתחות של התמכרות כמנגנון מרגיע ומווסת. בעוד התעדכנות במה שקורה היא צורך טבעי, כדאי לצמצם ולתחום את כמות החשיפה, ולבחור סוגי מדיה מציפים פחות, למשל קריאת חומר חדשותי על פני צפייה בסרטונים.

סיכום

אנו מצויים בימים של אי וודאות ומתח רב, בהם תיתכן עלייה בפנייה לשימוש באובייקטים ממכרים, אשר מגבירה את הסיכון לפיתוח של התמכרות בעלת השלכות קשות. במאמר מוסבר הקשר בין מצבי דחק להתנהגות של צריכת יתר, מוצגים סימנים לזיהוי המעבר משימוש יתר להתמכרות, וכן מוצעים כלים למניעתו.

במידה ודרכי המניעה המוצעות לא מסייעות לכם, וישנה תחושה של איבוד שליטה הן על המצב הרגשי והן על שימוש היתר – פנו לאיש או אשת מקצוע. אלו יוכלו לסייע לכם לרכוש כלים לשליטה בהתנהגות המתמכרת, ובעיקר בעיבוד הכאב והמתח הרגשי אשר עומדים בבסיס המצוקה הנפשית וההתמכרות.

על הכותבת – ד"ר שירה סובול

ד"ר שירה סובול היא עובדת סוציאלית קלינית מומחית בטיפול בחרדות ובהתמכרויות, מחברת הספרים "מנצחים את הפחד" ו-"הורים לילדים ללא גבולות". חברת סגל ומרצה בלימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, וכן חוקרת בתחום ההתמכרויות. בנוסף, מרצה ב"מכון מפרשים" במסגרת המכללה האקדמית תל אביב-יפו. בעברה ניהלה את המחלקה לטיפול בהתמכרויות בקרית אונו.

ד"ר סובול מעבירה הרצאות רבות ומכשירה רופאים, שופטים, צוותי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בתחום ההתמכרויות.  מדריכה מטפלת, ומנחת הורים ומשפחות בקליניקה פרטית בפתח תקווה.

מקורות

פיינגולד, ד., וסובול-גולדברג, ש. (2019). לראות מבעד למסך העשן: הדרמה המזדחלת של התמכרות לקנביס. פסיכואקטואליה

Gage, S. H., & Sumnall, H. R. (2019). Rat Park: How a rat paradise changed the narrative of addiction. Addiction, 114(5), 917–922

Khantzian, E. J. (1997). The self-medication hypothesis of substance use disorders: A reconsideration and recent applications. Harvard review of psychiatry, 4(5), 231-244

Khantzian, E. J. (2012). Reflections on treating addictive disorders: A psychodynamic perspective. The American Journal of Addictions, 21, 274-279

Reading, B. (2002). The application of Bowlby’s Attachment Theory to the psychotherapy of addictions. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 13-30). Whurr Publishers

Rudzinski, K., McDonough, P., Gartner, R., & Strike, C. (2017). Is there room for resilience? A scoping review and critique of substance use literature and its utilization of the concept of resilience. Substance Abuse Treatment, Prevention, and Policy, 12(1), 41

Serebro, M., Sobol-Goldberg, S., & Feingold, D. (2021). From Enchantment to Disillusion: A Narrative Exploration of Cannabis Use Disorder Among Young Israeli Combat Veterans. Frontiers in Psychiatry, 12, 643618

Weegmann, M. (2002). The vulnerable self: Heinz Kohut and the addictions. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 31-49). Whurr Publishers

Williams, A. H. (2002). Container and contained: the school of Bion. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 3-12). Whurr Publishers

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות

עוד מאמרים שיעניינו אותך