פנייה לשימוש יתר באובייקטים ממכרים אמנם טבעית במצבי דחק, אך עלולה להפוך להתמכרות מסכנת. כיצד נזהה את המעבר מצריכת יתר להתמכרות? ואיך ניתן למנוע אותו?
שיתוף
"אני בבולמוס של אכילה רגשית בתקופה האחרונה", "כל לילה אני מעשנת קנאביס, זה הדבר היחיד שעוזר לי להירדם", "לאחרונה הילד שלי במסכים במשך יום שלם... בקושי מתקשר איתנו או יוצא מחדרו" – התנהגויות כמו אלו הן נחלתם של רבים מאיתנו בתקופה זו, כאשר המדינה שרויה במשבר טראומטי, לחץ ודחק מתמשך. ואכן, מחקרים מראים כי אחת מהתוצאות העיקריות של מצב דחק היא התנהגות של שימוש יתר באובייקטים ממכרים כמו אלכוהול, סמים, מסכים, קניות ועוד.
בעוד דפוסים אלה טבעיים במצבי טראומה ודחק, במקרים מסוימים צריכת יתר עלולה להפוך להתמכרות ולהוביל לפגיעה בתפקוד ולנזקים נפשיים וגופניים. במאמר זה אתאר את הקשר בין מצבי דחק וצריכת יתר, אציג סימנים עיקריים לזיהוי המעבר מצריכת יתר להתמכרות, ואציע כלים אשר יכולים לסייע לנו במניעת התמכרות.
מחקרים מראים כי מצבי דחק ואירועים טראומטיים מגבירים משמעותית את הסיכון להתמכרות – בין אם לחומרים או להתנהגויות. כך למשל, אמנם נדמה שכבר שכחנו את המחירים הנפשיים של מגפת הקורונה, אך ידוע ממחקרים כי היא הביאה לתחושה אפוקליפטית, אשר הובילה להסלמה בצריכה ושימוש יתר באובייקטים ממכרים. בתקופה הנוכחית מאז אירועי ה-7 באוקטובר, אשר מאופיינת במתח נפשי ובתחושת מצוקה, אנו עדים לעליה חדה ומדאיגה בפנייה לחומרים ממכרים ולהתנהגויות של צריכת יתר, אשר בתורן יכולות להוביל להתמכרות העלולה לגרום להשלכות בריאותיות ונפשיות קשות.
ההסבר התיאורטי המרכזי לקשר שבין מצבי דחק ופנייה לשימוש יתר הוא הניסיון לריפוי עצמי (Self-medication). צריכת יתר של חומרים ממכרים מהווה ניסיון נפשי להקהות את עוצמת הכאב והחרדה שאנו חשים, ולווסת את עצמנו כדי לשאת את המצוקה. האובייקט או הפעולה המתמכרת משמשים כמנגנון פסיכולוגי אשר מאפשר לנו ניתוק רגשי מהחלקים שאנו מתקשים לבוא איתם במגע – חרדות, זיכרונות קשים וכן הלאה. ככל שרמת הסטרס והחרדה שלנו גבוהות יותר, כך נבקש הרגעה מיידית ויעילה יותר.
הפנייה לשימוש באובייקטים ממכרים הינה דרך התמודדות נורמלית בתקופה שהיא לא נורמלית. מחקרים מצביעים על כך שצריכה של אובייקטים ממכרים יכולה לשמש כמשכך זמני בטווח הקצר למתח ולמצוקה שאנו מרגישים. ידוע למשל, כי לוחמים יוצאי צבא אשר עשו שימוש עצמי בקנאביס הפחיתו בטווח הקצר את עוצמת הסימפטומים הפוסט טראומטיים שלהם כגון קשיי הירדמות, זיכרונות טראומתיים חודרניים מהאירוע וחרדות. עם זאת, בטווח הארוך התסמינים הפוסט טראומטיים שלהם החמירו, ותחושות החרדה והדכדוך התעצמו.
בעוד נדמה שההתנהגות המתמכרת מתגמלת או מקנה תחושת פתרון, זהו בדיוק התעתוע של השימוש. בפועל, קיימת סכנה כי צריכת היתר תיצור תלות, אשר תתפתח להתמכרות ותגרום לנזקים נפשיים, גופניים, בין-אישיים וכלכליים. אם כן, כיצד נדע מתי נחצה הגבול? ובאיזה שלב צריכת יתר תוגדר כבעיה וכהתמכרות של ממש?
מחקרים הראו כי במלחמת וייטנאם מחצית מהחיילים האמריקאיים אשר השתתפו בלחימה השתמשו במהלכה באופיאטים (הרואין). הציפייה הייתה שבתום המלחמה ארצות הברית תוצף בחיילים מכורים, אולם רק חלק מן החיילים הללו נשארו עם ההרגל הקבוע ופיתחו התמכרות. כלומר, ככל הנראה רובנו נפסיק את ההתנהגות של שימוש היתר בתום תקופת הדחק או המלחמה. עם זאת, חלקנו נמשיך בהרגלים אלה ונפתח קיבעון בדמות התמכרות, על שלל השלכותיו המזיקות.
אז איך תזהו שאתם או הקרובים אליכם מפתחים התמכרות? 3 סימנים עיקריים יכולים לסייע בזיהוי:
במידה ואתם מזהים ביטויים לכל סימני הזיהוי הללו, סביר כי התפתחה כבר התמכרות. במקרה זה, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית ייעודית. אולם אם רק חלק מהסימנים מופיעים, או שדפוס השימוש מתמשך או מחמיר, זהו בדיוק הזמן למנוע מעבר מצריכת יתר לשימוש קבוע וממכר. כיצד מונעים פיתוח של התמכרות? מהם האמצעים אשר יוכלו לעזור?
אנו מצויים בימים של אי וודאות ומתח רב, בהם תיתכן עלייה בפנייה לשימוש באובייקטים ממכרים, אשר מגבירה את הסיכון לפיתוח של התמכרות בעלת השלכות קשות. במאמר מוסבר הקשר בין מצבי דחק להתנהגות של צריכת יתר, מוצגים סימנים לזיהוי המעבר משימוש יתר להתמכרות, וכן מוצעים כלים למניעתו.
במידה ודרכי המניעה המוצעות לא מסייעות לכם, וישנה תחושה של איבוד שליטה הן על המצב הרגשי והן על שימוש היתר – פנו לאיש או אשת מקצוע. אלו יוכלו לסייע לכם לרכוש כלים לשליטה בהתנהגות המתמכרת, ובעיקר בעיבוד הכאב והמתח הרגשי אשר עומדים בבסיס המצוקה הנפשית וההתמכרות.
ד"ר שירה סובול היא עובדת סוציאלית קלינית מומחית בטיפול בחרדות ובהתמכרויות, מחברת הספרים "מנצחים את הפחד" ו-"הורים לילדים ללא גבולות". חברת סגל ומרצה בלימודי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, וכן חוקרת בתחום ההתמכרויות. בנוסף, מרצה ב"מכון מפרשים" במסגרת המכללה האקדמית תל אביב-יפו. בעברה ניהלה את המחלקה לטיפול בהתמכרויות בקרית אונו.
ד"ר סובול מעבירה הרצאות רבות ומכשירה רופאים, שופטים, צוותי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בתחום ההתמכרויות. מדריכה מטפלת, ומנחת הורים ומשפחות בקליניקה פרטית בפתח תקווה.
פיינגולד, ד., וסובול-גולדברג, ש. (2019). לראות מבעד למסך העשן: הדרמה המזדחלת של התמכרות לקנביס. פסיכואקטואליה
Gage, S. H., & Sumnall, H. R. (2019). Rat Park: How a rat paradise changed the narrative of addiction. Addiction, 114(5), 917–922
Khantzian, E. J. (1997). The self-medication hypothesis of substance use disorders: A reconsideration and recent applications. Harvard review of psychiatry, 4(5), 231-244
Khantzian, E. J. (2012). Reflections on treating addictive disorders: A psychodynamic perspective. The American Journal of Addictions, 21, 274-279
Reading, B. (2002). The application of Bowlby’s Attachment Theory to the psychotherapy of addictions. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 13-30). Whurr Publishers
Rudzinski, K., McDonough, P., Gartner, R., & Strike, C. (2017). Is there room for resilience? A scoping review and critique of substance use literature and its utilization of the concept of resilience. Substance Abuse Treatment, Prevention, and Policy, 12(1), 41
Serebro, M., Sobol-Goldberg, S., & Feingold, D. (2021). From Enchantment to Disillusion: A Narrative Exploration of Cannabis Use Disorder Among Young Israeli Combat Veterans. Frontiers in Psychiatry, 12, 643618
Weegmann, M. (2002). The vulnerable self: Heinz Kohut and the addictions. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 31-49). Whurr Publishers
Williams, A. H. (2002). Container and contained: the school of Bion. In: B. Reading & M. Weegmann (Eds.), The Psychodynamics of Addiction (pp. 3-12). Whurr Publishers