תפריט נגישות
חיפוש

קשה באימונים קל בחג, כיצד להתמודד עם קשיים משפחתיים בתקופת החגים?

קשה באימונים קל בחג, כיצד להתמודד עם קשיים משפחתיים בתקופת החגים?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

שולחן החג נראה פשוט מושלם וסביבו יושבת משפחה מאושרת: כולם מגיעים עם בני זוג, הילדים מתנהגים יפה, המארחים נראים רעננים ונינוחים ואין בחדר אפילו אדם אחד שאתה לא שמח לפגוש. נשמע מוכר? סביר להניח שלא.

על אף הדגש המשמעותי שמושם ביהדות על משפחתיות בחגים, עבור אנשים רבים מהווים המפגשים המשפחתיים גם מקור ללחץ, כאב, תסכול ואי שקט. חמדת שמואלי, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי, מסבירה על הגורמים לקשיים המשפחתיים בחגים ומציעה דרכים להתמודדות איתם.

"לבד על הגג שבתות וחגים? אולי יותר טוב ככה!" קשיים איתם מתמודדות משפחות בתקופת החגים

כבר בשנות ה-50 התפרסמו מאמרים מקצועיים על 'סינדרום החגים' המביא לתחושות דכדוך, לחץ וחרדה לפני החגים ובמהלכם. כיום מוכרת התופעה כ"Holidays Blouse" ורבים נוטים לייחס אותה לאנשים המתמודדים עם דיכאון בין כה וכה או לאנשים בודדים המנותקים מסביבתם. עם זאת, אנשי מקצוע רבים מעידים היום על כך שהחגים והמפגשים המשפחתיים הנלווים להם מהווים מקור למתח וקושי גם עבור אנשים בריאים ובעלי משפחות.

"החגים בכלל והחגים היהודיים בפרט", מסבירה חמדת שמואלי, "מייצרים פנטזיה וכמיהה חזקה מאוד למפגש משפחתי מושלם, למשפחתיות מושלמת וכן הלאה. מאחר ורב המשפחות והיחסים בין חבריהן אינם מושלמים, נוצר פעמים רבות פער משמעותי בין הפנטזיה לבין המציאות בפועל. המפגש עם הפער מלווה פעמים רבות בהשוואה למשפחות אחרות או לאופן בו אנחנו מדמיינים אותן. כך, נוצר מצב בו אנו ערים מאוד לקשיים ולחוסר המושלמות שלנו ושל מערכות היחסים שלנו בעוד שנדמה לנו שאצל אחרים סביבנו המצב טוב הרבה יותר. מכאן, הדרך לתחושות של אשמה, אכזבה עצמית, תסכול וכן הלאה קצרה מאוד".

לדבריה של חמדת, מצבם של הרווקים והגרושים במשפחה הישראלית הממוצעת רגיש במיוחד. בארץ מופעל לחץ חברתי משמעותי ביותר להקמת משפחה והבאת ילדים, והגעה לארוחה המשפחתית ללא בן/בת זוג יוצרת לא פעם תחושה חזקה של כישלון וחוויה של אכזבה מצד המשפחה: "המפגש של המשפחה המורחבת מייצר הרבה פעמים רצון חזק מאוד להציג פסאדה תקינה של הצלחה, והצורך הזה מקשה מאוד על מי שמגיע למפגש המשפחתי ללא בן זוג, אחרי גירושין וכן הלאה".

"יחד עם זאת", מוסיפה חמדת, "גם זוגות עשויים להקלע לקשיים במסגרת החג והמפגשים המשפחתיים: החגים עשויים להציף על פני השטח קונפליקטים וקשיים מהם אנחנו מצליחים להימנע ולהתעלם בחיי היום יום. השאלה אל מי מהמשפחות ללכת בחג, לדוגמא, עשויה להעיר לחיים סוגיות כמו 'הצרכים של מי חשובים יותר', 'משפחת המוצא של מי יותר דומיננטית' וכן הלאה. ושוב, הפער בין פנטזיית החג המושלם לבין הקונפליקט בפועל מעצים את הקושי והמורכבות".

יש משפחות שמועדות במיוחד לקשיים בתקופת החגים?

תקופת החגים עשויה להיות מורכבת במיוחד למשפחות גרושות ולמשפחות שאיבדו את אחד מבני המשפחה.

זוגות גרושים עם ילדים עשויים להיקלע למאבקים קשים סביב השהות עם הילדים בחג. המצב פשוט יותר כאשר יש הסכמי ראייה חד משמעיים אבל כאשר אין הסכם ברור וההורים אינם ביחסים טובים עשוי להיווצר מצב של מאבק על הילד, אשר הילד הוא הסובל המרכזי ממנו: ילד יכול להיות מבולבל מאוד במצב בו לא ברור לו עד הרגע האחרון היכן יבלה את החג, והורה יכול להביא למצוקה רבה כאשר הוא מטרפד נסיעה של הילד לחו"ל עם ההורה השני או גורם לו להרגיש אשמה על ה"נטישה". המצב, כמובן, אינו פשוט גם להורים עצמם. כאשר אין הסכם ראייה ברור או כאשר הילד בגיל ההתבגרות ומחליט בעצמו היכן לבלות את החג, הורים עשויים לחוות חרדה רבה ולהרגיש כי זהותם ההורית מאויימת מבחירת הילד.

עבור משפחות שאיבדו את אחד מבני המשפחה, כמובן, תקופת החגים עשויה להיות קשה מאוד גם כן מאחר והצורך לחגוג ולשמוח עומד בניגוד גמור לאבל והאובדן. עם זאת, ההמלצה שלי היא לנסות למצא את האיזון בין אווירת החג לכאב: לנסות לקיים את החג כדי להחזיק את העמדה לפיה החיים נמשכים למרות האובדן, אבל מצד שני לא להתעלם מהכאב אלא לתת לו מקום- מותר לדבר על הנפטר גם סביב שולחן החג, אפשר להשאיר כסא ריק ולומר כמה מילים לזכרו. יחד עם זאת, ברור שהאיזון בין החג לאבל תלוי בצרכיה האישיים של כל משפחה ובזמן שעבר מאז האובדן. גם שנים לאחר האובדן עשוי החג לעורר בצורה חדה יותר את הכאב, הזיכרונות והגעגוע, אבל הציפייה היא שניתן יהיה גם לשמוח ולהרגיש כי החיים בעלי משמעות.

אז איך אפשר למנוע את הקשיים המשפחתיים הצפויים בחג, או לפחות להקל עליהם?

קודם כל, כדאי לזכור שהקשיים והתחושות הפחות נעימות שמתעוררים הם נורמטיביים וקורים להרבה מאוד אנשים. כדאי לזכור ולהיות מודעים לכך שזו תקופה רגישה יותר ולכך שבארץ הלחץ לנורמטיביות הוא מאוד חזק ולכן מעורר ציפיות ותחושות חזקות כל כך.

מעבר לכך, כדאי לזכור שחלק גדול מהקשיים נובע מהאינטנסיביות של המפגשים המשפחתיים ומתחושת החובה שנלווית אליהם. לכן, כדאי לנסות להחזיר קצת את השליטה לידיים: לדאוג לבוא עם רכב כדי לשמור על האופציה לפרוש בזמן המתאים לך, להביא בעצמך מאכל אהוב עליך וכן הלאה.

ברמה הזוגית, כדאי לזכור מראש שתקופת החגים עשויה להיות "מועדת לפורענות" ולהתכונן בהתאם: לזכור שקשיים רדומים עשויים להתעורר ולהתייחס אליהם בסלחנות, לא לצפות שדווקא בחג ייפתרו וייסגרו החשבונות הישנים ובעיקר- לתאם ציפיות כדי למנוע עימותים וחיכוכים שיקשו בחג עצמו.

יש לך גם טיפ למארחים?

אמצעי משמעותי מאוד הוא הפחתת ציפיות והבנה שהאירוח יכול להיות מוצלח ומהנה גם אם לא מושלם. וגם, בנאלי ככל שישמע, חשוב מאוד לדעת לבקש עזרה. הניסיון לעשות הכל לבד מגביר מאוד את המתח והלחץ ובחלק מהמקרים פשוט מביא להתמוטטות והתשה מוחלטת. כדאי לזכור גם שאנשים מרגישים טוב יותר ושייכים יותר כאשר הם חשים שתרמו ועזרו ולא באו בידיים ריקות. באופן כללי ניתן לבקש עזרה גם מהמשפחה המתארחת אבל גם מבני הבית- אפילו ילדים בני שנתיים- שלוש יכולים לתרום את חלקם, גם אם מדובר רק בסידור המזלגות. שיתוף הילדים בהכנות מגביר את תחושת השייכות והחיבור שלהם לחג ולמשפחה ולכן הוא בעל ערך משמעותי כל כך.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך