11.01.26
צוות בטיפולנט
תסמונת טורט (Tourette) היא הפרעה נוירולוגית, המתבטאת בשילוב של תנועות קצרות והתפרצויות קוליות לא רצוניות, המכונות טיקים. הטיקים מופיעים לראשונה במהלך הילדות, לרוב בטווח הגילאים שבין 3 ל-8 שנים. זוהי תסמונת נדירה יחסית, המופיעה אצל בין שלושה לעשרה אנשים מ-1000 בכלל האוכלוסייה, ושכיחותה בקרב בנים גבוהה פי ארבעה בהשוואה לבנות. הסיבות להתפתחותה אינן ברורות, אך נמצא כי יש לה מרכיבים גנטיים.
לנוכחות הטיקים יכולות להיות השלכות על איכות החיים ועל הרווחה הנפשית, וכחלק מכך להשפיע על הקשרים החברתיים והמשפחתיים, כמו גם על התפקוד הלימודי. עם זאת, חשוב לציין כי עבור מרבית הילדים, תחול הטבה משמעותית בתדירות ובחומרת התסמינים לאחר גיל ההתבגרות גם ללא כל התערבות. כמו-כן, טיפול מותאם, יחד עם הדרכה פסיכו-חינוכית של המטופל ושל בני משפחתו, יכולים להביא להטבה בתסמינים ובאופן ההתמודדות איתם. אז איך זה נראה ומה ניתן לעשות כדי להקל על ההתמודדות? הכל בכתבה הבאה.
מהם התסמינים לתסמונת טורט?
ראשית, יש להבחין בין טיקים (כמו למשל מצמוצים בלבד) אשר נפוצים בילדות ויחלפו במרבית המקרים מעצמם, ובין תסמונת טורט הכוללת שילוב של כמה מאפיינים והינה כרונית. נהוג להבדיל בין שני סוגים מרכזיים של טיקים המופיעים אצל המתמודדים עם טורט:
• טיקים פשוטים: תנועות קצרות ופתאומיות החוזרות על עצמן ומערבות קבוצת שרירים בודדת, כמו מצמוץ או כחכוח בגרון.
• טיקים מורכבים: דפוסי תנועה המערבים מספר קבוצות שרירים, ועשויים לכלול פעולות כמו קפיצות, נגיעה בפנים, או אמירת מילים והברות. אמירת קללות או תכנים לא מותאמים (Coprolalia) היא אמנם תסמין המזוהה מאד עם טורט, אך שכיחותו בקרב המטופלים היא נמוכה, ועומדת על פחות מ20%.
כיום, אין בנמצא בדיקות דם או הדמיה לאיתור תסמונת טורט. לכן, האבחנה תינתן על סמך תשאול הילד או הילדה ובני המשפחה, ועל סמך צפייה בטיקים. על מנת לאבחן את התסמונת, יש צורך בקיומם של מספר תנאים:
• הופעתם של טיקים קוליים (אחד או יותר) בנוסף לטיקים מוטוריים
• הופעת הטיקים לראשונה לפני גיל 18
• קיומם של טיקים לפחות שנה
• לא ניתן לייחס את הטיקים למצבים רפואיים אחרים, או לשימוש בחומרים ממכרים
בנוסף, המאובחנים עם טורט מתמודדים במקרים רבים עם מצבים נלווים, בעיקרם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעות קשב וריכוז (והיפראקטיביות) - ADHD.
איך מטפלים בתסמונת טורט?
על אף שתסמונת טורט היא בהגדרה כרונית וללא מרפא, ישנן מספר דרכים יעילות בהן ניתן להפחית את עוצמת ותדירות הטיקים, ובכך להקל משמעותית על המתמודדים איתה ולהביא לשיפור באיכות חייהם:
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): הוכח כיעיל בהתמודדות עם טורט, ובתוך כך טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מכוון טיקים (CBIT, או Comprehensive Behavioral Intervention for Tics), נמצא יעיל במיוחד. הטיפול מתמקד בזיהוי של תחושה לא נעימה שבעקבותיה מגיע הדחף לביצוע הטיק הלא רצוני, והחלפתו בתנועה אחרת ורצונית כמו נגיעה ברקות, או העברת יד בשיער. בנוסף, הטיפול מתמקד במתן הסבר מעמיק על טורט ועל הכלים להתמודדות עמו, ובלימוד והטמעה של טכניקות להרגעה ולהפחתת מתחים, אשר יכולות גם הן לסייע בהפחתת תדירות ועוצמת הטיקים.
• טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי לטורט ניתן לרוב לאחר ניסיון בטיפול CBIT שלא נמצא אפקטיבי דיו, או כאשר הוא אינו זמין למטופל או למטופלת. אין תרופה אחת לטיפול בטורט, אך נמצא כי טיפול בתרופות מסוימות (כתרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נוגדות פרכוסים וחוסמי אלפא) הביא להטבה אצל חלק מהמתמודדים.
תסמונת טורט אצל ילדים
כאמור, תסמונת טורט מתפרצת במהלך הילדות ויכולה להשפיע על איכות החיים והרווחה הנפשית. ילדים ובני נוער עשויים לחוש בושה אל מול בני גילם סביב הטיקים הלא רצוניים, ולסבול לעיתים מנידוי חברתי ומבידוד, כמו גם מפגיעה, עקב כך, בתפקודם הלימודי. בנוסף, בשל הבנה חסרה של התסמונת, גם הסביבה הבוגרת, כהורים או הצוות החינוכי, עלולה להגיב באופן לא יעיל לטיקים ואף להוסיף קושי או להביא להחמרתם.
הטיפול באמצעות CBIT יכול להתחיל בגילאי הילדות, תוך התאמתו לילדים צעירים, ויכלול שילוב של חיזוקים על מנת לתמוך במוטיבציה של המטופלים, וכן שיתוף מלא של ההורים במהלך הטיפול. הטיפול יציע הדרכה פסיכו-חינוכית לצוות החינוכי ולהורים, על מנת שיכולו לסייע ולתמוך בילד בהתמודדות החברתית והלימודית. הטיפול התרופתי בילדים, במידה ונדרש, יתחיל במינונים נמוכים ככל הניתן, על מנת להימנע מתופעות לוואי.
מקורות
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.)
Billnitzer, A., & Jankovic, J. (2020). Current management of tics and Tourette syndrome: Behavioral, pharmacologic, and surgical treatments. Neurotherapeutics, 17(4), 1681–1693
Johnson, K. A., et al. (2023). Tourette syndrome: Clinical features, pathophysiology, and treatment. The Lancet Neurology, 22(2), 147–158
https://www.psychologytoday.com/gb/conditions/tourettes-disorder
