תפריט נגישות
חיפוש

הפסיכולוגיה של מחאת האוהלים

הפסיכולוגיה של מחאת האוהלים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

לא פעם ולא פעמיים נשאלה בשבועות האחרונים השאלה מה מוציא 300,000 איש לרחובות, למחאה שכמותה לא נראתה בישראל. ללא ספק מדובר בתשובה מורכבת אשר מתייחסת להיבטים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, אך בבסיסם עומדים גם גורמים פסיכולוגיים אישיים וקבוצתיים, אותם ננסה לתאר בכתבה.

גלגלי המחאה - מה מניע כל אחד מאיתנו?

השאלה מה מניע אנשים לצאת ולהפגין מתחילה בשאלה הבסיסית יותר- מה מניע אנשים? מגוון גדול של תיאוריות פסיכולוגיות ניסו להסביר את ההתנהגות והמוטיבציה האנושית ולזהות את המניעים העומדים בבסיסה. תיאוריות מוקדמות התמקדו בדחפים והצרכים הביולוגיים ונגזרותיהם כבסיס להסברת ההתנהגות (למשל, צורך בזוגיות מתוך צורך בסיפוק דחפים מיניים וצרכי ביטחון). בהמשך התפתחו תיאוריות המדגישות גם את ההנעה להגשמת צרכים פסיכולוגיים, אך הדגישו כי ניתן להתפנות אליהם רק לאחר שצרכים ביולוגיים בסיסיים מסופקים. הפסיכולוג ההומניסטי אברהם מאסלו, למשל, הבחין בין מניעי חסך החיוניים לקיומו של האדם לבין מניעי גדילה המכוונים להעשרה ומתן תוכן לחיי האדם. מניעי החסך הם צרכים ביולוגיים, צרכי ביטחון, צרכי שייכות וצורך בהערכה, ורק לאחר שיתמלאו ניתן יהיה להתפנות למניעי הגדילה המכוונים להגשמה עצמית.

האם ניתן להתבונן מפרספקטיבה זו במחאת האוהלים? הציניקנים בינינו יאמרו כי השגת דירה בת"א ורכישת עגלת אינגליזינה איכותית לתינוק רחוקים מאוד מההגדרה של "צורך בסיסי". עם זאת, מאסלו מציע כי בחברה המודרנית צרכי ביטחון, שייכות והערכה מתייחסים ליכולתו של האדם להשתלב מקצועית וחברתית, לרכוש סטטוס חברתי, להקים משפחה ולהגיע להישגים אשר יזכו אותו בהערכה חברתית. כיום, עקב יוקר המחייה בישראל, לא רק שכבות האוכלוסיה הנאבקות על צרכים בסיסיים (מזון, חימום, מגורים) מרגישות כי צרכיהן בלתי מסופקים. גם צעירים המתקשים לממן גידול ילד, לרכוש דירה באיזור מתאים מבחינת סטטוס חברתי ולעסוק בתחום תעסוקתי מספק (ולא רק מכניס)- חשים כי צרכיהם הבסיסיים בלתי מסופקים ומוכנים לצאת לרחובות. "על הדרך", מחאת האוהלים אף עונה על הצורך בשייכות כאשר היא מצליחה לאגד תחתיה מגוון אוכלוסיות, דעות ומאבקים.

ומה לגבי הטוענים כי מדובר ב"מחאת סושי" הנובעת מהשעמום של יולי-אוגוסט? תיאוריית ההנעה האנושית המכונה 'תיאוריית המצב האופטימלי' מציעה כי בני אדם מנסים לאזן בין העלאה לפריקה של מתח, ולכן במצבי שגרה ושעמום, יגבר הצורך בפעולות המגבירות את המתח. כמובן, לא ניתן לתלות את המחאה בקיומה של חופשת סימסטר אך בהחלט ניתן להניח כי השחיקה הנפשית אשר חווים הכורעים תחת עול הכלכלה מייצרת מוטיבציה לפעולות מגבירות מתח המכוונות להפסקת המצב הקיים.

"פתאום קם אדם ומחליט שהוא עם"... מדוע?

כאשר 300,000 איש יוצאים לרחובות ואלפים מקימים אוהלים, אי אפשר שלא להתבונן גם בגורמים הפסיכולוגיים הקבוצתיים המניעים את מחאת האוהלים. מחאת האוהלים אינה שואבת את כוחה מהנהגה חזקה במיוחד או אג'נדה אחידה אלא מכוחה של הקבוצה הגדולה, ההולכת ומתרחבת. במובן זה, המהפכה הנוכחית תואמת את תבנית המהפכות שהתרחשו בעולם באלפי השנים האחרונות: היסטוריונים טוענים כי מהפכות של ממש מתרחשות רק כאשר שכבת אוכלוסיה משמעותית לוקחת חלק במחאה (בניגוד לחילופי שילטון או הפיכות שנעשו בחוג המעמד השליט בלבד), וכי מהפכות אלו מבוססות בדרך כלל על משברים מעמדיים ו/או כלכליים ממושכים, לעיתים אף לצד שחיתות שלטונית. במצבים אלו חש חלק ניכר מהאוכלוסיה כי "אין מה להפסיד" וכי הדרך היחידה לשינוי של ממש היא באמצעות מאבק אקטיבי.

לצד גורמים אלו, משחק תפקיד משמעותי גם הקתרזיס והפורקן הרגשי שמאפשרת המחאה: התסכול הנאגר בליבם וגופם של רבבות אנשים שעד כה נשאו בנטל הכלכלי מחפש ביטוי ומוצא אותו בהפגנות הענק.

שאלת עיתויה של המחאה מהווה גם היא נקודה משמעותית להבנת המאבק.

ראשית, העובדה שישראל אינה מתמודדת כרגע עם איום בטחוני בולט ומיידי מאפשרת לעם להתפנות לענייני הפנים. פסיכולוגים חברתיים הוכיחו בעשרות מחקרים כי איומים חיצוניים הם אחד הגורמים המשמעותיים המלכדים קבוצות חברתיות. כאשר איומים אלו פוחתים, הצורך האקוטי בהתלכדות לשם הגנה פוחת, וחברי הקבוצה פנויים יותר לניהול עולמה הפנימי של הקבוצה על המאבקים המלווים אותו.

תופעה פסיכולוגית חברתית נוספת המסבירה את עיתוי מחאת האוהלים היא ההדבקה הרגשית. הדבקה רגשית מתייחסת למצב בו רגשות עוברים מאדם אחד לשני, ובתגובה לעוררות הרגשית שחווה ה"מודבק", מתעצבות גם עמדותיו, תפיסתו והתנהגותו. בהקשר זה, ההתעוררות החברתית אשר מתרחשת בחודשים האחרונים בעולם והצלחתן של חלק משמעותי ממחאות אלו, מהוות גורם "מדבק" אשר מעורר את תחושות היאוש, התסכול והמוכנות לפעול.

העם דורש צודק חברתי - ויש לו את כל הסיבות הפסיכולוגיות.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך