שולחים את המתבגר לטיפול? האתגרים ההוריים ושאלות שחשוב לשאול

דנה תור זילברשטיין

טיפול בילדים מתבגרים הוא נושא מורכב, הכולל סוגיות וקונפליקטים שונים מאלה המתעוררים בסיטואציה טיפולית "רגילה" של מטפל ומטופל. הטיפול יכול להוות הצלה של ממש, הן להורים והן למתבגר, אך הדרך לשם לעתים אינה פשוטה. למעשה, שליחת ילד מתבגר לטיפול עשויה להיות כרוכה בוויתורים לא פשוטים מצד ההורים והתמודדות עם סוגיות שעלולות להיות אפילו כואבות ומציפות עבורם.

כתבה זו סוקרת את האתגרים שעימם מתמודדים הורים בדרך לטיפול, ומציעה ארבע שאלות מרכזיות שמומלץ לשאול לפני הפנייה: למי באמת מפריע המצב? האם למתבגר יש מוטיבציה אמיתית לטיפול? איך בוחרים מטפל מתאים? וכיצד יודעים שהטיפול מצליח?

הורה, מתבגר ומטפל: מהם האתגרים של המשולש הטיפולי?

להבדיל מטיפול סטנדרטי הכולל מטפל ומטופל, בטיפול בילדים שלושה צדדים מעורבים בטיפול – הורה, ילד ומטפל. כאשר הילד עוד קטן, מקומם של ההורים בטיפול מובן מאליו. אך כאשר מדובר במתבגרים, המשולש הטיפולי עלול להציב אתגרים ייחודיים להורה אשר שולח את ילדו לטיפול:

• לסמוך מבלי לראות – כאשר אדם מבוגר מגיע לטיפול הוא יכול לבחון בעצמו בכל פגישה כיצד הוא מרגיש אחרי הפגישות, מה הרושם שלו מהמטפל, האם הוא יכול לסמוך עליו ולהרגיש איתו בנוח, האם מה שקורה בטיפול מסייע לו, מחזק אותו נפשית ותומך בו באתגרים של חייו. בטיפול במתבגרים, הורים נדרשים להסתמך במידה רבה על דברי ילדם המתבגר, ובו בזמן להפעיל שיקול דעת בעצמם לגבי השפעות הטיפול עליו ולגבי התאמת המטפל. מצד אחד, הם לוקחים חלק בבחירת המטפל ולרוב מממנים את הטיפול, אך מצד שני, הם אינם נוכחים בחדר ואינם יודעים מה מתרחש בו.

• סודיות מול שיתוף – טיפול במתבגר מחייב מרחב פרטי ודיסקרטי כדי שהמתבגר ירגיש בטוח להיפתח וכדי שהטיפול אכן יהווה 'מרחב משלו', אך בפועל הורים רבים מתקשים עם תחושת ההדרה שעשויה להיות כרוכה בכך. מטפלים במתבגרים נדרשים לאזן בין שמירה על אמון המתבגר לבין עדכון ההורים במקרים המחייבים זאת – איזון עדין שכל הצדדים צריכים ללמוד לחיות איתו.

• התבוננות עצמית והצפת תכנים רגשיים – כל טיפול בילד מתבגר מתחיל ב"אינטייק" – ראיון הכרות עם ההורים על הרקע המשפחתי והרגשי של הילד, כמו נסיבות הולדת הילד, התפתחות הילד, ההשתלבות שלו במערכות, מערכת היחסים של ההורים, היחסים בין האחים, אירועים מורכבים שפקדו את המשפחה ועוד. שליחת מתבגר לטיפול אינה יכולה להיעשות ב"חלל ריק", כך שהורים צריכים להיות מוכנים לכך שהם הולכים בעצמם להיפגש עם תכנים מהעבר ומההווה שלהם שעשויים להציף אותם רגשית.

לפני הפנייה לטיפול: מה מומלץ להורים לשאול את עצמם?

לפני פנייה לטיפול בעבור ילדכם המתבגר, יש מספר שאלות שמומלץ לשאול, על מנת להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים השונים הטמונים בכך:

1. האם אני שולח את הילד שלי לטיפול בגלל משהו שמפריע לי או למתבגר שלי?

לעתים, הורים סבורים כי מוטב שילדם המתבגר יפנה לטיפול בשל סיבות שלמעשה לא מטרידות אותו כלל. במצב כזה, מומלץ לבחון האם טיפול למתבגר הוא הדבר המתאים, או שלמעשה הדרכת הורים, טיפול משפחתי או בכלל טיפול להורה עצמו יותר יתאימו.

כך למשל, במקרה שבו הורים מבקשים להפנות את ילדם המתבגר לטיפול כי הם מרגישים שהילד לא "שם" עליהם, מתחצף, יש הרבה ריבים בבית והם חשים שהם "מאבדים שליטה", ייתכן שיהיה מומלץ לשקול הדרכת הורים או טיפול רגשי אשר יסייע להורים להתמודד עם ההתבגרות והשינוי שחל בילדם, להציב גבולות בצורה מיטיבה יותר, להבין מה קורה להם כשהילד מתחצף אליהם וכיצד הם יכולים להתמודד עם זה בצורה טובה יותר.

במקרים אחרים, התחצפות, שינוי חד בהתנהגות ופריצת גבולות עלולים באמת להוות אינדיקציה לכך שהנער נמצא במצוקה. במצבים אלו, שיח עם המתבגר על מה שמציף אותו וקשה לו, ובעת הצורך גם פנייה לטיפול רגשי, עשויים לסייע לו להתמודד עם מה שעובר עליו.

2. האם לילד שלי מוטיבציה פנימית לטיפול או שהוא מרצה אותי?

הסכמת המתבגר לטיפול מתוך מקום אמיתי של רצון לעבוד על דברים שמפריעים לו (ולא על מנת "לרצות" את הוריו) חיונית והכרחית עבור הצלחת הטיפול. מתבגר שמגיע לפגישות רק כי הוריו ביקשו, עלול לשבת מול המטפל בשתיקה, לענות תשובות לקוניות או 'לשתף פעולה' באופן שטחי בלבד, מבלי שמתרחש תהליך טיפולי אמיתי.

לכן, לפני הפנייה לטיפול, מומלץ לשוחח עם המתבגר בגובה העיניים: לשאול אותו אם יש דברים שמעיקים עליו, אם היה רוצה מישהו לדבר איתו ולתת לו מקום להביע גם חששות והסתייגות. חשוב לזכור שגם מתבגר שמסרב בתחילה עשוי להבשיל לטיפול בהמשך, ולעיתים עצם השיחה הפתוחה על האפשרות פותחת פתח. אם המתבגר מתנגד באופן עקבי, ייתכן ששווה להתחיל דווקא בהדרכת הורים, שתסייע להורים להבין מה עובר על ילדם וכיצד לגשת אליו, וזאת מבלי לכפות עליו תהליך שהוא אינו בשל לו.

3. איזה מטפל עשוי להתחבר בצורה הטובה ביותר למתבגר שלי?

מכיוון שבמקרים רבים טיפול במתבגרים כרוך בהדרכת הורים, לעתים הורים הפונים לטיפול עבור ילדם המתבגר מצויים בקונפליקט בעת בחירת המטפל. מחד, הם אמורים לבחור את המטפל הטוב ביותר לדעתם עבור ילדם ומאידך, לעתים הם גם מחפשים מטפל אשר יתאים להדרכת הורים, איתו ירגישו בנוח להתייעץ על סוגיות הקשורות בחינוך ילדם.

לעתים, תהיה חפיפה ואותו מטפל יתאים גם למתבגר וגם להוריו, אך פעמים רבות, בין אם באופן מודע ובין אם באופן לא מודע, הורים יחפשו מטפל שהם מתחברים אליו ולאו דווקא את המטפל שיתחבר הכי טוב למתבגר שלהם. לדוגמה, במקרה שהורה יחפש מטפל סמכותי יותר כי זה סגנון הטיפול שהוא חושב שיתאים לילד ואילו הילד לא יתחבר לסגנון טיפולי זה ויעדיף מטפל שהוא יותר "חברי" או להפך.

בנוסף, פעמים רבות הורים נוטים לשים דגש על שיטת טיפול אחת או אחרת. זאת, על אף שבפועל, הקשר הטיפולי הוא אחד המנבאים המרכזיים להצלחת הטיפול במתבגרים. על כן, מומלץ לא לדבוק בשיטת טיפול כלשהי, אלא לשים את הדגש על החיבור בין הילד למטפל, שכן חיבור זה הוא שיהווה את הבסיס והקרקע הפורייה לטיפול מוצלח.

4. כיצד ניתן לבחון את "הצלחת" הטיפול במתבגר?

קשה במיוחד להגדיר טיפול "מוצלח" במתבגרים. הצלחה בלימודים, משמעת בבית ובבית הספר והתנהגות מנומסת עשויות לעיתים להיות תוצר נלווה לטיפול, אך לא תמיד כך הדבר, והן לא מדד להצלחה טיפולית. למעשה, טיפול במתבגרים נועד לתת להם קול, מקום משלהם שבו יוכלו לבטא את המצוקות שלהם, להתמודד עם הקשיים ולמצוא אוזן קשבת במקום שבו הם מרגישים שההורים לא מבינים אותם או לא יכולים לסייע להם במידה מספקת. לא תמיד אלו דברים שנראים לעין.

דמות טיפולית מוצלחת ומיטיבה תסייע למתבגר לנווט את השביל שלו, להתמודד עם הקונפליקטים שמקשים עליו, לענות באופן "טוב דיו" על דרישות המציאות מבלי לסבול יותר מדי ותהווה מקום מפלט שאליו הוא יכול לפנות בעת צרה. במקרה הטוב ביותר, הטיפול יסייע למתבגר לשגשג בדברים שהוא משתוקק אליהם, להתמודד עם קשיים נפשיים, עם קונפליקטים עם חבריו ועם בני משפחתו ויהווה שותף למסע במציאת מקומו בעולם המבוגרים.

סיכום

הדרך לטיפול מוצלח במתבגר מתחילה הרבה לפני הפגישה הראשונה, והיא טומנת בחובה אתגרים שונים עבור ההורים. היא מתחילה בנכונות של ההורים לעצור ולשאול את עצמם שאלות לא פשוטות: למי באמת מפריע המצב? האם המתבגר מעוניין בטיפול או מרצה אותנו? מהם הנסיבות והרקע המשפחתי לפנייה לטיפול? ומי המטפל שיתחבר אל הילד שלנו, ולא רק אלינו? מענה על השאלות הללו דורש מההורים עבודה והתבוננות פנימה, אך התוצאה של זה עשויה להיות עולם ומלואו.

על הכותבת - דנה תור זילברשטיין

מקורות

Liverpool, S., Pereira, B., Hayes, D. et al. A scoping review and assessment of essential elements of shared decision-making of parent-involved interventions in child and adolescent mental health. Eur Child Adolesc Psychiatry 30, 1319–1338 (2021). https://doi.org/10.1007/s00787-020-01530-7

Shirk SR, Karver MS, Brown R. The alliance in child and adolescent psychotherapy. Psychotherapy (Chic). 2011 Mar;48(1):17-24. doi: 10.1037/a0022181. PMID: 21401270