יש לי תמיד איזה סצנה מאימת בראש של מצב נפשי בתחתית. מצב חזק מאד ששום דבר ואף אחד לא יכול לעזור.
לא טיפול תרופתי ולא אנושי.
ממש רואה את עצמי שוכבת על מיטת אשפוז וכל אנשי הצוות שרק אפשר נמצאים סביבי אבל זה מרגיש חסר משמעות ולא רלוונטי. כאילו שביני לבין כל הסביב מפריד מסך חזק! שום דבר לא יכול לחדור ולהשפיע. שום דבר לא יכול להיקלט. וגם כל אפשרויות הטיפול התרופתי לא מועילים.
משום מה אני ממש חיה את הסצנה הזאת כאילו שהיא מוכרת לי מאוד בחויה.
וזו סצנה מאוד מאימת. כאילו משהו פנימי עמוק רומז לי ש"בכוחי" להדרדר לשם?
שלום לך.
קשה להשיב על שאלתך ללא הכרות אישית ומעמיקה, אך אני מציעה להתייחס לסצינה שאת מתארת כפי שמתייחסים אל חלום: לא כאל נבואה אלא כאל פיסה מהעולם הנפשי אשר נחשפת ומביאה עצמה לידי ביטוי. כלומר, הסצינה עשויה לשקף פחד עמוק, כמיהה, חוויה מהעבר ואפילו "חלום" או תחושה של בן משפחה קרוב. כך או כך, יש סיכוי סביר שנפשך מנסה לבטא ולעבד דבר מה דרך הסצינה החוזרת ולכן כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי (בגישה פסיכודינמית) בו תוכלי לברר יותר לעומק מה משמעותה עבורך. סביר להניח שדרך בירור ועיבוד בטיפול תוכלי להתפתח ולצמוח בהיבטי חיים שונים.
ליטל
.jpg)
.jpg)
