12/8/2026
מאניה דיפרסיה והפרעה דו-קוטבית הם שני שמות לאותה האבחנה הנפשית, וככל הנראה הם מוכרים לרבים מאיתנו. אך למרות שמדובר באחת מהאבחנות המוכרות ביותר, ייתכן כי רבים מאיתנו אינם בטוחים בדיוק במה מדובר והיו רוצים לדעת עוד. בדיוק בשביל זה, ריכזנו עבורכם בניוזלטר הנוכחי תכנים שונים אשר עוסקים במאניה-דיפרסיה, ויכולים לסייע לנו להכיר יותר טוב את האבחנה ואת השפעותיה האפשריות.
נפתח את הניוזלטר עם הרצאתו של ד"ר אורי ניצן, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, אשר הגיע לאולפן בטיפולנט כדי להסביר מה היא בעצם הפרעה דו-קוטבית, כיצד היא יכולה להתבטא בחיי היומיום ומה ניתן לעשות כדי לטפל בה.
מאניה דיפרסיה מורכבת מהופעתם של שני "קטבים": הקוטב הדכאוני והקוטב המאני. קטבים אלו יכולים להופיע בתקופות שונות בחיי האדם ומאופיינים בהתנהגויות ובמחשבות שונות ביותר אחד מהשני.
ד"ר זהר פורמן, פסיכיאטר מומחה, מסביר כיצד נראה הקוטב הדיכאוני? כיצד נראה הקוטב המאני? ופרט לטיפול עצמו, מהם הגורמים שיכולים להצטרף לטיפול ולסייע בשיפור המצב? כל התשובות בכתבה.
.png)
המושג מאניה מתאר מצב בו אדם נמצא במצב רוח מרומם או רוגזני מהרגיל וכן בפעלתנות יתר מבחינה קוגניטיבית, גופנית והתנהגותית. בהשוואה למאפייניה של אפיזודה דיכאונית, המאניה יכולה להיות תופעה ברורה ומוכרת פחות.
מהם המאפיינים הייחודיים של אפיזודה מאנית? אילו אבחנות נוספות יכולות להיות מאופיינות בתסמינים של מאניה? וכיצד בא לידי ביטוי הטיפול הספציפי בשלב זה?
הדאלאי לאמה אמר פעם: "אני רואה את כל כאב העולם, ואני ישן טוב מאוד בלילה". המשפט הזה מפתיע הרבה אנשים, בגלל שהורגלנו לרעיון שמפגש עם כאב כרוך בסבל. כלומר, מי שרואה את כל כאב העולם לא "אמור" לישון טוב בלילה. במובן הזה, חמלה היא אחת העמדות הרדיקליות ביותר, שכן במהותה עומד מפגש עם כאב שאינו גורם סבל. תומר הרן, פסיכולוג רפואי מומחה, מסביר כיצד ניתן לפתח חמלה לאחרים ולעצמנו, ולמה זה כל כך חשוב.
