בתיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה ההסתגלות של התינוק למצבי חיים כרוכה בשינויים הדרגתיים לכיוון תפקוד טוב ויעיל יותר. התהליך כרוך בהטמעה והתאמה. הטמעה היא תהליך יישומו של כושר קיים (או במילותיו של פיאז'ה- סכמה מוטורית או שכלית קיימת) למצבים שונים העשויים להתאים לכך. כלומר: הרחבת השימוש ביכולת קיימת לסיטואציות שונות. לדוגמה- הרחבת רפלקס המציצה הבסיסי גם לאכילה מבקבוק מצריך מעבר מפטמת השד לפטמות בקבוק בגדלים וצורות שונים. במהלך השנתיים הראשונות הטמעה והתאמה משנות כשרים מולדים למגוון של יכולות סנסוריות ומוטוריות, שהתינוק יכול ליישם במצבים רבים ומגוונים.
ביבליוגרפיה
א. סרוף, ר.קופר, ג.דהארט (1998) התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה.
