אנקופרזיס (בריחת צואה) היא הפרעת הפרשה בילדות המתבטאת בבריחת צואה לאחר גיל 4, לרוב על רקע עצירות, עם גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים ופיזיולוגיים.
שיתוףאנקופרזיס (בריחת צואה) היא הפרעה התפתחותית בילדות המתבטאת בדפוס חוזר של בריחת צואה בנסיבות שאינן מותאמות (כלומר, לא בשירותים), לאחר הגיל שמבחינה התפתחותית מצופה מהילד להתאפק. מרבית הילדים רוכשים שליטה על הסוגרים עד גיל 4, ולכן הופעת אירועים חוזרים של בריחת צואה לאחר גיל זה עשויה להעיד על קושי הדורש התייחסות.
שכיחות ההפרעה נעה סביב 1%–4% בקרב ילדים, והיא שכיחה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. אנקופרזיס מופיעה בעיקר בגיל הילדות המוקדמת, ושכיחותה פוחתת בהדרגה עם העלייה בגיל.
התסמינים יכולים להתבטא בדליפה חוזרת של צואה בדרגות שונות של תדירות ועוצמה, החל מאירועים נקודתיים ועד זליגה חוזרת ואף כמעט רציפה, לעיתים גם במהלך הלילה. במקביל, עשויים להופיע ניסיונות הסתרה, התעלמות מהאירועים או התנהגויות נלוות של הימנעות מהתרוקנות בשירותים, בעיקר כאשר קיימת חוויה של כאב או אי־נוחות.
התסמינים אינם מוגבלים להיבט הפיזי בלבד, ולעיתים קרובות הם מלווים בקשיים רגשיים וחברתיים, כגון בושה, ירידה בערך העצמי, הימנעות מסיטואציות חברתיות (כגון בית ספר או מסגרות חברתיות), הפרעת חרדה וקונפליקטים במרחב המשפחתי סביב הרגלי היגיינה ושליטה.
לפי עידכון המהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני (DSM-5-TR), אבחון ההפרעה נסמך על קיומם של הקריטריונים הבאים:
על פי המחקר, הגורמים להתפתחות אנקופרזיס משלבים היבטים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.
גורמים פיזיולוגיים: במרבית המקרים, אנקופרזיס קשורה לעצירות כרונית העלולה לגרום לדליפה בלתי רצונית של צואה. עצירות כרונית יכולה להיות מושפעת מהרגלי תזונה, קשיי התרוקנות ולעיתים גם ממצבים רפואיים שונים, ולכן חשוב לבצע בירור רפואי מתאים.
גורמים פסיכולוגיים: ילדים החוששים משימוש בשירותים, חוו בעבר כאב בזמן יציאה או חשים מבוכה סביב הנושא, עשויים להתאפק ולהימנע מהתרוקנות, דבר העלול להוביל לעצירות, המהווה כאמור בסיס שכיח לאנקופרזיס. אצל חלק מהילדים, הקושי עשוי להיות קשור גם למאבקי שליטה המתבטאים בסירוב להשתמש בשירותים או בהתנגדות להיענות לדרישות המבוגרים.
גורמים סביבתיים: גם לסביבתו של הילד עשויה להיות השפעה על התפתחות אנקופרזיס. תהליכי גמילה מלחיצים או לא עקביים, לחץ סביב רכישת שליטה על הסוגרים ותגובות ביקורתיות או מענישות בעקבות אירועי בריחת צואה עשויים להגביר את הסיכון להתפתחות אנקופרזיס או להחמיר את התסמינים הקיימים.
הטיפול באנקופרזיס מבוסס לרוב על גישה רב־מערכתית, המשלבת התערבות רפואית, התנהגותית, רגשית ומשפחתית. מטרת הטיפול היא ליצור הרגלי התרוקנות תקינים, להפחית הימנעות ובריחת צואה, ולחזק את תחושת השליטה, המסוגלות והוויסות של הילד:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT - מבין ההתערבויות הרגשיות, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי נחשב על פי מחקרים לגישה המומלצת לטיפול באנקופרזיס. טיפול זה מתמקד בהפחתת חרדה סביב השימוש בשירותים, סיוע לילד בהתמודדות עם תחושות של פחד או בושה ועידוד הרגלי התרוקנות תקינים באופן הדרגתי, במיוחד במצבים בהם קיימים היבטים של הימנעות או קושי רגשי משמעותי.
טיפול התנהגותי: מטרת הטיפול היא לחזק הרגלי התרוקנות תקינים ולשפר את תחושת השליטה של הילד. הטיפול כולל יצירת שגרה קבועה של ישיבה בשירותים בזמנים מוגדרים (למשל לאחר ארוחות), לצד שימוש בחיזוקים חיוביים על ניסיונות הצלחה. דגש מרכזי מושם על הפחתת ענישה, ביקורת או תגובות של בושה, אשר עלולות לשמר הימנעות ולהחמיר את הקושי.
הדרכת הורים: מטרתה לסייע להורים ביצירת תגובה עקבית, רגועה ולא שיפוטית לאירועי בריחת צואה, בהפחתת מאבקי כוח סביב הנושא, ובהגברת שיתוף הפעולה של הילד בתהליך.
American Psychiatric Association (2022) Diagnostic and statistical manual of mental disorders, 5th Edition, text revision
Koppen, I. J., Lammers, L. A., Benninga, M. A., & Tabbers, M. M. (2015). Management of functional constipation in children: therapy in practice. Pediatric Drugs, 17(5), 349-360
Levy, E. I., Lemmens, R., Vandenplas, Y., & Devreker, T. (2017). Functional constipation in children: challenges and solutions. Pediatric health, medicine and therapeutics, 19-27
שירותי השפ״ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) ממוקדים באינטראקציה שבין בריאותו הנפשית של התלמיד, לבין לימודיו וחינוכו ומספקים שירותים ברמה המערכתית והפרטנית.
קראו עודהטיפול הראשון שתועד בילדים - כיצד הבין פרויד את חרדתו של הנס הקטן מפני סוסים? מה בין טיפול זה לבין טיפול בילדים במשחק כפי שאנו מכירים אותו כיום?
קראו עודמדוע ילד העובר התעללות מצד הוריו עדיין רוצה בקרבתם? האם הקשר של התינוק עם אמו ישפיע על קשר זוגי בבגרותו? תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי מספקת תשובות
קראו עוד