תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י אסף פרי ב - 17/04/2017 13:20:32

    שמי אסף פרי, בן 35, מרעננה.

    מתמודד עם סיסטיק פיברוזיס, מחלת ריאות הדורשת פיזיוטרפיה יומית, תרופות רבות חלקן דרך הוריד, תזונה קפדנית, אשפוזים תכופים, אינהלציות יומיות ועוד. למחלה נלווים סוכרת וראומטיזם הקשורים בה. כמו כן אני מתמודד עם ADHD קשה מאוד ללא מענה תרופתי ומאפיינים אספרגריים בתפקוד גבוה מאוד (ASD) מבחינת תבניתיות ונוקשות חשיבה והתנהגות והפרעה בתקשורת ותפיסה חברתית. OCD מאוזן לחלוטין תרופתית, עם זאת מרכיבים אישיותיים חזקים של אובססיביות, קומפולסיביות ואימפולסיביות. ללא אובדנות. ללא פגיעה עצמית לפחות לא בהגדרה המקובלת (יפורט בהמשך), ללא אלימות פיזית או מילולית לפחות לא בהגדרה המקובלת (יפורט בהמשך). גר עם מטפלת זרה מטעם המדינה (חיה איתי), לא מסוגל לצאת מהבית (הטיפול יתקיים דרך סקייפ), ואין רקע רגשי תומך כלל (חברים או משפחה).

    הרקע המשפחתי בו גדלתי כלל האשמה, הזנחה השפלה והתעללות רגשית, נטישה, ביטול וערעור התקפות (ולידציה), הזהות והמציאות של האחר (צרכים, חולשות, מצוקות, מגבלות, סבל, רצונות, שאיפות, רגשות, קשיים וכו') גם ברמה הבסיסית ביותר של תרופות, אוכל ומים, תוך כפייתיות וחודרנות. בשתי מילים אספר שאבי סובל מהתקפי זעם תמידיים, ולא רק שלא סייע בהתמודדות עם המחלה אלא הכחיש אותה לחלוטין, עד למידה כזו שכל צרכיי הודחקו, אפילו עישן לידי 5 קופסאות סיגריות ביום ועוד העניש וצעק כאשר טענתי לכאבי ראש ושאני לא רוצה לשהות בחדר בו הוא שוהה, או צעק עליי כשאני משתעל ומתנשף וכו', וזה רק על קצה המזלג. כל יום חוויתי האשמות, עונשים, צעקות והשפלות. עקב כך שהוא ראש המשפחה, הפתולוגיה פשתה במשפחה כולה כאשר כל המשפחה מתיישרת איתה שאני אשם ואני רע.


    מבחינת האספרגר קשה לי מאוד מאוד עם סתירה בין המילולי ללא מילולי, בעיקר "שקרים" (המרכאות משום שאדם רגיל לא יגדיר זאת כשקר), אי קיום הבטחות, וסתירות לוגיות (אדם אומר משהו שלא נכון עובדתית, מתוך מגננה או סתם חוסר איכפתיות וכו').


    בנוסף לכך בשנתיים האחרונות התפרצה אצלי רגישות מרובה לריחות וכימיקלים (MCS) – בשמים, מרכך כביסה, ריח פלסטיק חדש, ועוד ועוד (לכן נקראת רגישות מרובה) שיוצרים אצלי כאבי ראש חזקים וחולשה תהומית. אחת הבעיות היא עם ריחות מכוניות ולכן קשה לי לצאת מן הבית ולכן הטיפול ייעשה דרך הסקייפ בעיקרו. לבעיה זו אין עדיין אבחנה רשמית ועולם הרפואה מגדיר אותה רק כ"תופעה" וההסבר הנוכחי לה הוא פסיכוסומטי.


    כל אלה דורשים התמודדות עצומה, ומצד שני גם מגדילים את הבדידות החברתית הן בגלל הקושי הפיזי לצאת והן בגלל הפרעת התקשורת.

    קיימת הפרעת אישיות גבולית וזעם כרוני שמתבטא כדלהלן: השילוב הייחודי של תחושת הריק, החרדה הקיומית, הפצע בערך העצמי, הכמיהה לתשומת לב וקשר אנושי, חם, אמפטי ואישי, חוסר האונים, התסכול, הזעם הכרוני התהומי הלא ממוקד, הכמיהה להכרה וולידציה, הפחד מנטישה, הרגשת חוסר צדק קיומי ופחד מחוסר וודאות ואי בהירות ביחסים והצורך בשליטה וכו' מחד והמאפיינים האספרגריים מאידך יוצר נטיה למלחמות היגיון וצדק בדמות ניסיון "לחנך" את הסביבה ולהשליט באמצעים כפייתיים את ההיגיון והצדק האגוצנטרים-אוטיסטיים שלי ולקבל הכרה בו והסברים והתנצלויות שיתיישבו עימו והטרדות בעיקר סביב "שקרים" ו"הבטחות" שלא מקויומות כלומר היצמדות למילה המדוברת (למשל "נדבר מחר" במקרה של התכתבות בפייסבוק עם מישהי למרות שחוסמת ביום למחרת או "אנחנו כאן בשבילך" במקרה של חברות מסחריות למרות השירות הקלוקל) כדי לנסות בכל מחיר להיאבק ברמה הישרדותית בנטישה וחוסר הצדק הקיומי מתוך ההיאחזות במילה ובלוגיקה. בדוגמא של בחורה למשל לאחר שחסמה למרות שאמרה "נדבר מחר" זה יוביל למשל להשגת מספר הטלפון מ 144, ולאחר ניתוק של הצד השני – מאות התקשרויות והודעות שמבקשות להבין על הסתירה בין ה"הבטחה" ש"נדבר מחר" לבין מה שקרה בפועל, מה שמוביל בסוף להסבר מצידה שלא באמת התכוונה ואמרה זאת רק מנימוס, או לחילופין תלונה במשטרה ודרישה מצד המשטרה שאחדול. במקרה של חברות מסחריות מאבקים של שבועות ארוכים: למשל נציגה שמה את המיקרופון על השתק באמצע שדיברתי לכמה שניות (יודע בוודאות כי אני אומר הלו? ולא עונים מספר שניות) כדי לאמר משהו למנהל המשמרת שלידה, דבר שקורה בשגרת מוקדי השירות ולא מעורר תגובה מצד הלקוח, ואז כשתקפתי אותה בשאלות על זה ששמה על השתק בזמן שאני מדבר ולמעשה לא היתה קשובה לי ונטשה אותי, ולמעשה הוליכה אותי שולל כי אני הייתי עלול לחשוב שמקשיבים לי אך למעשה אמרה משהו למנהל המשמרת, התכחשה לכך ששמה על השתק, וגם מנהל המשמרת משקר גם הוא לאחר מכן, וגם המנהל שאחריו, או מנתק לי בפנים כשאני לוחץ אותו לפינה שהוא משקר, והסאגה יכולה להמשיך שבועות עד התערבות המנכ"ל עד שלבסוף כל שרשרת ה"שקרנים" מתנצלים, מסבירים שמעולם לא נתקלו בסיטואציה כזו ולא ידעו איך להגיב ופשוט שיקרו או טרקו את הטלפון, או לחילופין הוראה מן המנכ"ל לא לענות לי+תלונה במשטרה נגדי על הטרדת החברה. בחלק מן המקרים מדובר בחוסר צדק שגם האדם הסביר יסכים עליו, אך לא היה מגיב כמוני בכעס לא מידתי ובהטרדות.

    במקרי ההטרדות התנהגותי מאוד מאוד חריגה, מפחידה ומאיימת עד כדי שנתפסת כאנטי-סוציאלית. היא מלווה בזעם ולחץ מאסיבי מצידי: מאות שיחות והודעות כאמור, רודנות והתעמרות בנציגים והעלאות הקלטות השיחות ליוטיוב עם כותרות מכפישות במקרים של חברות מסחריות, צעקות וזעקות שבר מטורפות, מניפולציות רגשיות והאשמות "אני אחטוף התקף לב בגללכם", "איך ההורים שלך חינכו אותך לשקר?", "את בן אדם רע", דיבור ושאלות תקיפות וחזרתיות מאוד (למה שיקרת? למה שיקרת? ככה עשרות ומאות פעמים) באופן מפחיד, דקדקנות ברמה של קוצו של יוד, פעולות לא מותאמות מבחינה חברתית כמו השגת מספרי טלפון פרטיים של עובדים בחברה והגעה למשרדי החברה במקרים של חברות מסחריות או פניה למכרי מושא ההטרדה כדי שיסייעו לי אל מול "אטימות" מושא ההטרדה ועוד. התנהלות מאוד חריגה שיוצרת הרגשה

    תשובה: חיפוש מטפל/הפניה למטפל
    נכתב ע"י סיון סובול ב - 21/04/2017 18:28:53

    שלום אסף,

    הודעתך נקטעה באמצע, אך אני מבינה שאתה מחפש סוג של טיפול מאוד ספציפי. אפשרויות הטיפול, שאני מניחה שאתה מכיר, הן דרך התחנה לבריאות הנפש או דרך קופות החולים. על מנת למצוא מישהו שייתן טיפול בסקייפ תצטרך לחפש באופן פרטי, לצערי איני מכירה אפשרויות מסוג זה ולכן לא יכולה לסייע במציאת הטיפול המדויק שאתה מחפש.

    בהצלחה,
    סיון

אנשי מקצוע ומכונים