אני בטיפול דינמי כשלוש שנים בעקבות חרדות מתמשכות. נוטל נוגדי דכאון. עובד ומתפקד, נשוי כעשור לאשה מדהימה שאני מאוד אוהב. בפגישה האחרונה שיתפתי את המטפלת שלי שאשתי הרתה (היריון ראשון, ממש בהתחלה). אנחנו בני 37 ולא ציפינו שההיריון יקלט מהר בגילנו. אנחנו אפילו לא יודעים אם ההיריון תקין. ההחלטה להביא ילד לעולם אחרי הרבה שנים יחד לא הייתה פשוטה. אני נקרע בין התחושה שהעולם הוא מקום נוראי לבין הרצון לגדל ילד ולתת לו סביבה בטוחה וזה עלה הרבה בטיפול.
בפגישה הרגשתי שהמטפלת מאוד מופתעת מההיריון, היא התרגלה לחשוב עלי כאדם חרד ואולי גם כאל הורי. זה ערער אותי שאולי היא לא שמחה בשמחתי ולא רוצה בטובתי. שאולי היא אפילו מקנאה. אני גם לא יודע איפה זה פוגש אותה, האם יש לה ילדים או לא (היא להערכתי בערך בגילי). זה העלה בי מחשבות האם היא המטפלת הנכונה ללוות אותי בתוך הסיטואציה. איך אדע אם היא מתאימה לי לאור השינוי שמתחיל בחיים שלי?
אנחנו מודים לך שכתבת לנו. ראשית, אני מתרגשת איתך בצומת הזו של תחילת הריון וציפייה ללידה. זוהי צומת מרגשת ומלאה בתחושות חיוביות וגם חרדות אותם מכיר כל זוג שמתחיל את התהליך המרגש והחשוב הזה.
נשמע שהטיפול שלך הינו חלק מתהליך צמיחה משמעותי ומיטיב. אני מציעה שתפתח את תחושותיך עם המטפלת ותשתף אותה בתחושות שלך במלוא עוצמתן.
זה יכול לאפשר לה להסביר מה היא הרגישה. יש אפשרות שהתחושות שהיא חשה שונות ממה שאתה הרגשת ולכן חשוב לאפשר לה לתקן ולהתייחס.
פעמים רבות אנחנו חוששים שאנשים לא יהיו איתנו כאשר משהו משתנה ואנחנו מפרשים באופן לא מדויק את התגובות שלהם. ולכן חשוב לשוחח איתה ולאפשר לה להתבטא ולתקן.
אם לאורך זמן תרגיש שהיא לא נמצאת איתך, אולי אפשר יהיה לשקול להחליף טיפול אך זה נראה מוקדם מדי לשלב הזה.
מאחלת לך כוחות לתהליך ההיריון והמלצה חמה לשוחח עם המטפלת, זה יכול להוביל לתיקון משמעותי.
שרון
לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
בטיפולנט | מזוגיות להורות
בטיפולנט | על משמעות הקשר בין המטפל למטופל וחלקו בשינוי דפוסי התקשרות
