כבר הרבה זמן אני מסתובבת עם השאלה מי אני ואני לא בטוחה איך עונים על זה.
זה מרגיש שאף פעם לא הייתה לי אישיות משלי, תמיד התאמתי את עצמי לסביבה ואף פעם לא באמת הפסקתי פשוט עם השנים כילתה אותי מבפנים המחלה, הסבל והכאב הפכו להיות כל מה שיש לי והחיים שלי סובבים סביבם. אני "נלחמת" בהם אבל גם מנציחה אותם כי זה כל מה שאני מצליחה למצוא בעצמי ואני לא יודעת לראות משהו אחר ואני לא יודעת אם אי פעם היה בכלל משהו אחר. כל מה שאני זוכרת זו ילדה מרצה ונערה מלאה בסבל, ולא שום דבר אחר.
בטח יש לי כל מיני תשובות בפנים אבל אני לא יודעת לאסוף אותן ושהן מה שיוצר "אני", אם שואלים אותי מי אני אין לי מושג מה לענות.
אני יודעת שהאישיות שלי מורכבת, אני יודעת שאני גבולית, אני יודעת שאני היסטרית, אני יודעת שאני נרקיסיסטית ואני יודעת שאני אובססיבית אני יודעת מה ההגדרות הרפואיות לאישיות שלי ומה רשימת האבחנות שמסבירות את הדפוסים וההתנהגויות שלי, אבל אני רוצה להאמין שאני לא רק המחלה שלי. אני גם, בכל זאת, הפרעת האישיות זה לא משהו שעובר וזה שהאישיות שלי מופרעת זה חלק ממי שאני. אבל מי אני? מה הם שאר החלקים?
מה מגדיר "אני"? אני זה הצבע האהוב עלי? זה התחביבים שלי? זה הדברים שגורמים לי להרגיש? זה השם שלי? מה מאפיין "אני" מה יוצר "אני" ממה מורכבת אישיות, זהות של אדם מה הופך מישהו למי שהוא?
אני מטופלת כבר כמעט עשור והפסיכולוג שלי הוא הקשר הכי מורכב בחיים שלי, הוא הקשר הכי קשה אבל גם הכי חשוב וכבר ניסיתי לשאול את השאלות האלו בטיפול, זה לא קידם אותי לשום מקום.. אז אני מנסה למצוא תשובות או כיוון במקום אחר.