שלום לך.
אני שומעת ויכולה לדמיין את הכאב והתסכול שמתעוררים כאשר את רואה את הקושי של ביתך לטפל בעצמה באופן מיטבי.
כפי שאת מתארת, בשלב זה של חייה ביתך עצמאית והיא האחראית על ניהול המחלה שלה, גם כאשר היא עושה זאת באופן שאינו מספק.
לכן, חשוב לשמור על איכות הקשר ועל התמיכה בה, יותר מכל, ולהמנע ככל האפשר ממאבקים סביב ניהול המחלה. 
במקביל, אפשר להציע לה לפנות לקבוצת תמיכה- במקרים רבים כוחה של הקבוצה רב מכוחם של ההורה או של הטיפול, ויכול להיות שחשיפה לאנשים אחרים המתמודדים עם מצב דומה תהווה דחיפה משמעותית לשיפור הטיפול בעצמה. 
כמו כן, מאחר ונשמע שהמצב גורם לך עצמך מצוקה משמעותית, ממליצה גם לך על פנייה לטיפול מקצועי.
הטיפול יכול להציע גם תמיכה ואפשרות לעיבוד התחושות, וגם עזרה וליווי של התהליך הלא פשוט של קבלת העצמאות והנפרדות של ביתך. מחלה של ילדה מקשה על ניהולם של תהליכים מסוג זה, וטיפול יכול לסייע ולהציע כלים אפקטיביים לניהול הדיאלוג איתה סביב המחלה ובכלל.
לפעמים קשה לדמיין כמה השינוי אצל ההורה יכול לקדם תהליכים אצל הילד עצמו (גם בבגרות), אך לאור הקושי שאת מתארת, נשמע לי שכדאי לשקול כיוון זה.
ליטל

בטיפולנט | אנשי מקצוע בתחום טיפול קבוצתי
בטיפולנט | אנשי מקצוע בתחום שיקום וטיפול בנפגעי נפש