אין לי כוח יותר, אני מנסה ומנסה ובסוף נשארת בלי כוחות, אני שונאת להיות בתוך עצמי, אני שונאת את הראש שלי, את המחשבות שלי.
הכל כלכך מעיק ומעצבן, זה 5 שנים ככה, אני לא מצליחה להשתפר, כל מה שאני עושה זה לפגוע באנשים שאני אוהבת וכל זה מהחוסר ביטחון העמוק והבלתי נגמר שלי.
לא מגיע להם אותי, לפעמים אני לא מבינה מה הטעם לחיות, כי אני לא חיה בשביל עצמי, אני חיה בשביל האנשים שאוהבים אותי, כי אני לא רוצה לפגוע בהם.
שום דבר לא מסב לי אושר יותר, כי אני לא מצליחה לחשוב שאני טובה מספיק בזה, אני פוגעת בלי כוונה באנשים שאני הכי אוהבת, נמאס לי מזה.
נמאס לי מהחרדות שלי מהדיכאונות שלי מעצמי, טיפולים לא עוזרים ניסיתי כבר.
אני מנסה למצוא אור בשביל עצמי שהוא לא שם.
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על עוצמת הקושי והיאוש שמלווה אותו. נשמע שנאבקת ואת ממשיכה להיאבק על מציאת האור והטעם לחיים, ושלא תמיד קל להתמיד בכך. אנשים רבים מתמודדים עם מצבי קושי מתמשכים ומוצאים את הטיפול שמביא לשינוי מהותי רק לאחר תקופה ממושכת. לכן אני ממליצה, מתוך אמונה עמוקה באפשרות לשינוי, שלא תרימי ידיים. ישנן כיום שפע של אפשרויות טיפול- שיקומיות, טיפוליות, תרופתיות ועוד, ואני מאמינה שתצליחי בסוף למצוא את המתאימה לך, ואיתה את הטעם לחיים.
בינתיים, במידה ויש מחשבות על מוות, אני מציעה לפנות למש"ה- מילים שעושות הבדל- עמותה המציעה מענה במצבים אלו והכוונה להמשך הדרך הטיפולית. הטיפול אינו כרוך בתשלום, ויכול לסייע הן לך והן לבני משפחתך, אם תרצי בכך.
כמו כן, ניתן לפנות ברגעי מצוקה לער"ן בטלפון 1201 או לעמותת סהר ולקבל מענה מיידי למצוקה.
כך או כך, אל תוותרי. אנשים רבים שהיו נרגע לפני יאוש מצאו לבסוף את דרכם לחיים מלאים ומספקים.
ליטל
לעוד מידע וטלפונים של מקומות אליהם ניתן לפנות במקרה של מצוקה, לחצי כאן
.jpg)
