שלום! יש לי מן בעיה.
כשאני ליד אנשים, אני זורחת וכיף לי ואפילו כשאני יוצאת מהבית אני נהנת ומתפקדת.
כשאני בבית לבד לעתים אני מרגישה שאני נופלת למחשבות יתר, שיפוט עצמי ואפילו חרדות. לפעמים מצליחה להרגיע את עצמי ולפעמים נכנסת ללופ.
שמה לבש מדיטציה עוזרת לי להתפקס למשל, ואני לוקחת ציפרלקס שלא ממש עוזר לי בזה.
האם יש עוד משהו שאפש רלעשות? משהו לשים לב אליו? זה לא פוגע בתפקוד היום יומי שלי.. אך לפעמים קמה כשהמוח ישר מתחיל לרוץ דיבור שלילי
שלום רב.
ראשית, אני מתרשמת שיש לך הרבה מאוד כוחות, ואת יודעת למצוא הרבה מאוד דרכים להתמודד עם הקשיים ועם החרדות שיש לך.
נשמע שיש לך הרבה מאוד מיומנויות תפקודיות בתחום העבודה והיחסים הבין-אישיים, ושאת יודעת איך להקל על עצמך, כמו למשל עם מדיטציה ועם ניסיון להישאר פעילה. התופעה שאת מתארת היא מאוד אופיינית לרובנו. כאשר אנחנו פעילים בחוץ עם עוד אנשים, אנחנו מרגישים יותר טוב.
כשאנחנו מתכנסים עם עצמנו, בדרך כלל יש הצפה של כל החרדות והדאגות. המודעות היא השלב הראשון בפתרון, ובעצם העובדה שיש לך את המודעות היא כבר דרך שעוזרת לך לנהל את זה. על מנת להקל על עצמך עוד יותר, אנחנו מציעים אולי להשתמש בטכניקות טיפוליות שעוסקות בשינויים חשיבה, כמו למשל איתגור התפיסה שהערך העצמי לא מספיק טוב, או שחייבים להיות מושלמים.
כלומר, ללמוד לנהל דיאלוג פנימי שעונה למחשבות הביקורתיות והשיפוטיות שעולות. חלק מהאנשים מוצאים כלים לעזרה עצמית שעוזרים להם להתגבר על מחשבות שיפוטיות. את יכולה לחפש ברשת כלים שעוזרים להתמודדות עם ביקורת עצמית, ומעודדים חמלה עצמית וקבלה עצמית, שזה מה שאנחנו רוצים לעודד בטיפול.
ואפשר גם בתהליך טיפולי לעבוד על קבלה עצמית, חמלה עצמית, ויכולת להרגיע מחשבות ביקורתיות.
נשמע שאת מודעת לעצמך ושיש לך את היכולות להגיע לשיפור נוסף.
