שלום,שמי עדן אני בן 26, אני לא מטופל,ולא טופלתי מעולם.
מתמודד עם חרדות מתמשכות שכבר נמשכות זמן רב, אך לא טופלו כראוי.
• לאחרונה החרדה החמירה, והופיעה תופעה של “פחד מהפחד” – כלומר, אני לא רק פוחד ממצבים, אלא מהאפשרות שיגיע שוב התקף או תחושת חרדה.
• התחושות הפכו מגבילות מאוד את שגרת החיים, גורמות לו להרגיש תקוע במקום ואפילו להיכנס לייאןש ממש. כל פעם שזה קןרה אני הןלך אחורה בחיים שלי- מסתגר בחדר, ההורים מאד מאוכזבים ממני, ואני גם מאןכזב מעצמי. זה התחיל מהקורונה, כאילו המוח ״ננעל״ על תחושת החרדה, ריחוף כזה סחןרורת, וזהו, ואז אני תמיד מפחד מתי ״ הפעם הבאה״ ואז אני בלופ שלא נגמר, אני דורך במקום. אני מיואש באמת, אני כותב כרגע מהחדר שלי. והאמת שזה כבר מתחיל להימאס, ןהמצחיק הוא שכשטוב לי, אני מפחד יותר, כי ״ למה טוב״? מתי יגיו התחשוובת של החרדה? איך טוס׳ב? הרי זה זמני! מישהי מזדהה איתי? מהיכן להתחיל?