שלום
מתמודדת עם דכאון עמיד כבר שנים, מטופלת תרופתית.
בזמן האחרון המחשבות האובדניות התגברו מאוד.
נמצאת בטיפול דינמי פרטי כשנה, אבל הקשר עם המטפלת לא מרגיש קרוב. מעולם לא פניתי אליה בין הפגישות ולדעתי פניה כזאת לא תתקבל בברכה (היא מאוד מקפידה על הסטינג). מנסה גם למתן את השיח על המחשבות האובדניות מולה, כי זה סתם מעורר בה לחץ ולדעתי היא לא תרצה לטפל בי אם תהיה מודעת למצבי.
מה אפשר לעשות כדי לווסת בין הפגישות? אני מרגישה שאני מוכנה לסיים את החיים, מותשת מהניסיון לתפקד תוך כדי המלחמה והדכאון. פשוט לא רוצה לפגוע במשפחה.