אני רווקה בת 32
לפני כחודש חזרתי לקשר על האקס.
נפגשנו פעמיים.
פעם אחת טיילנו בים והלכנו לאכול, דיברנו, פתחנו קצת את הלב. דייט שני היה לו יום הולדת והייתי באזור שלו והצעתי ללכת לבאולינג ולהנות.
אנחנו מתכתבים, מדברים, הוא מדבר על לבוא לבקר אותי (אנחנו גרים בערים שונות), יש תקשורת נחמדה.
לפני כשלוש שנים היינו בקשר און-אוף במשך כמה חודשים. הכרנו בתקופת הקורונה כשהוא היה סטודנט ואני הייתי אחרי זוגיות לכן זה התחיל כסטוץ והתגלגל לרגשות.
כשנפגשנו עכשיו בדייט הראשון אני פרקתי קצת את הלב, געגוע והוא היה שם והכיל.
הוא אמר שהוא בעצמו חושב על לחזור אבל שכבר ניסינו וזה לא הצליח. יש לנו קצב שונה- הוא צריך שדברים יתקדמו לאט, הוא לא יתמסר בקלות אבל אני לא מצליחה להבין מה אני אמורה לעשות. הוא אומר שזוגיות מתפתחת בצורה אורגנית ואני מסכימה, אבל יש גם תקשורת ותאום ציפיות. הוא מתקשה מאד לדבר על זוגיות וכשהכרנו הבנתי שכל קשר שלו נגמר בעקבות בעיות מחוייבות. אני מצד אחד אוהבת מצד שני לא רוצה להרגיש שאני אהיה כל החיים על חבל דק. אני בעצמי בחורה מושכת, משגשגת וכבר בת 32.
אני תוהה איך לפעול מולו, כמה זמן לגיטימי לנסות ולבדוק. לפעמים נדמה שהוא מסוג הגברים שצריך קצת להסביר להם הכל. הוא גדל בבית דתי ולא נחשף להמון דברים עד גיל 27