ילדתי בת 3 וחצי - לא נבהלת ולא חרדתית בדר"כ. גם לא באזעקות שהיו כל תקופת המלחמה.
*אתמול* שמעה לראשונה רעש מגלאי עשן (מחריש אזניים) אצל סבתא שלה בבית וכמה דק' לאחר שהרעש חלף, רק רצתה ללכת הביתה בבכי ולא שום דבר אחר. כל הנסיעה באוטו אמרה "לא רוצה עשן".
לאחר שהגענו הביתה הזכירה את זה פעמים רבות. כאשר הלכה לישון התעוררה באמצע הלילה בטענה שכואבת לה האוזן, והמילה עשן.
ולא יכלה להירדם בבכי של למעלה משעה.
לבסוף נרדמה וקמה בבוקר כמו חדשה.
האם חוותה טראומה שיש לשים לב אליה? מה ניתן לעשות אם גם בלילות הבאים התופעה תימשך? האם לדבר איתה על הדבר הזה? לענות לה אם היא ממשיכה להגיד את המילה עשן?
