ניתקתי קשר של שנים עם מטפל שאני אוהבת כל כך ושיש לנו חיבור שקשה להסביר במיליםנאת רמת הדמיון והקרבה שהייתה בחדר ויחד עם זאת קשר מאוד סבוך, מלא בפגיעות, חציית גבולות בגבול הטעם הטוב ועדיין כל אלו מאוד הקשו עליי בטיפול ועל היכולת שלי להישען עליו ולהרגיש בטוחה.
אני יודעת שאני זקוקה לטיפול וזקוקה למקום בטוח וליציבות.
אבל לא יכולה לדמיין אותי בטיפול אחר, אצל מטפל אחר, מרגיש לי כמו בגידה… ובכלל איך אני אתחבר שוב למישהו אחר? האם יש אפקטיביות לטיפול שני אחרי שבע שנות טיפול… אולי פשוט להמשיך הלאה בחיי?
אשמח למחשבות תודה רבה
שלום לך.
את מתארת חוויה מאוד מבלבלת הכורכת בתוכה אהבה, תמיכה, היקשרות וחציית גבולות ופגיעה.
לחוויות מסוג זה יש לא פעם השפעה שלילית על הנפש ועל היכולת לייצר יחסים בריאים ומיטיבים ולכן אני חושבת שפנייה לטיפול אחר היא
צעד חשוב ונכון, למרות הקשיים המובנים הנובעים משינוי זה.
גם חווית הבגידה והקושי להיקשר למטפל.ת אחר.ת הם חלק מהתגובה הרגשית לקשר המסוים עם המטפל, אותם כדאי לעבד במסגרת קשר טיפולי חדש.
כלומר, בשורה התחתונה טיפול נוסף נשמע כמו צעד נכון אך כמובן- את צריכה להרגיש מתי העיתוי והרגע הנכון לכך.
ליטל
.jpg)
