התחלתי טיפול לפי כמה חודשים, פניתי בעקבות דיכאון עמיד שהחמיר בתקופת המלחמה. בהתחלה הרגשתי צורך לשתף את המטפל במידע עלי אם זה לא פשוט, אבל לאחרונה אני מרגיש חוסר רצון לשתף את המטפל. אני מרגיש תחושות של בושה, ייאוש מבוכה, ערך עצמי נמוך וחוסר רצון שהמטפל יידע מה עובר עלי. אני מרגיש שממילא הוא לא יראה את הכוחות שלי (גם אני לא רואה). מלחיץ אותי להיות לא מטופל בכלל, אבל כשאני מגיע לקליניקה (וגם בין הפגישות), אני לא מרגיש שום רצון לשתף את המטפל. לא יודע האם לותר על טיפול פסיכודינמי.
