שלום, ביתי בת ה 31 עוברת תהליך גירושין, לאחר 3 שנות נישואין .
לאורך התהליך אני מרגישה שנדחקתי הצידה....בעלי בקשר מול העו"ד
ונוצר מצב שהוא והבת שלנו כאילו עוברים יחד את עניין תהליך הגירושין ואני מרגישה בצד.
מצד אחד אני מאוד שמחה שבעלי יכול לתמוך ולהוביל ולעזור
יחד עם זאת אני מרגישה לא שייכת....מנדבים לי מידע ,אך אני מרגישה לא שייכת לכל מה שקורה....ובמיוחד כשביתי מספרת לחברות שלה ש..אבא שלה עושה ואבא שלה ......
זה ישמע ילדותי- כאילו מי שמלווה את הבת בכל נושא הגירושין זה אבא שלה.
אני לא יודעת איך להגיב לסיטואציה....
שלום דנה.
ראשית, תחושות של קנאה ותחרות בין הורים אינה דבר נדיר, וטוב שאת ערה לתחושות שמתעוררות ומנסה לברר את מקורן. באופן ספציפי, כדאי לנסות ולבדוק האם מקור התחושות הוא בערעור הסטטוס קוו המשפחתי (למשל, את רגילה להיות ההורה הקרוב וה"נותן" ופתאום היוצרות התהפכו?)? האם הקושי הוא בכך שאינך יודעת כיצד להיות מעורבת יותר? (ואז כדאי אולי לשאול ישירות את ביתך מה יכול לסייע לה)? האם המוקד הוא קושי זוגי אשר בא לידי ביטוי דרך הקנאה? במילים אחרות, כדאי לנסות לרדת לשורשן של התחושות, בינך לבין עצמך או מול בן זוגך/חברה ומשם סביר להניח שתגיע גם רגיעה בהן.
ליטל
.jpg)
.jpg)
