היי ליטל,
אני מתמודדת עם קושי כבר תקופה ארוכה ונמצאת בטיפול. המטפלת יודעת על הקושי. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע בדרך כלל וכשיש צורך גם שלוש פעמים. אני מרגישה שהקושי רק הולך ומתעצם, למרות הניסיונות של המטפלת. אני מרגישה פגיעה בתפקוד, ירידה במוטיביציה ומחשבות טורדניות.
מרגישה חלשה, שבורה, מרוקנת. לוקח לי כמה שעות טובות להתאושש מהפגישה. לא יודעת מה לעשות. מרגישה שהטיפול מזיק לי הרבה יותר ממה שהוא מצליח להרים אותי. גם זה כמובן עלה בטיפול. מה עושים?
שלום נעמה.
התהליך הטיפולי אכן מביא לעתים ל"ירידה לצורך עלייה": צלילה לתהומות נפשיים אתם יש לצלוח ולעבד, כאשר רק מתוך מהלך זה ניתן לצמוח ולפתור את הקשיים שהביאו לטיפול מלכתחילה. במובן זה, אני חוששת שכל עצה מכאן, מהפורום, לא תוכל להציע מענה למלוא המורכבות של המצב. את עושה נכון כאשר את ממשיכה לבדוק ולחקור את ההחמרה והגורמים לה, ואני מאמינה שלאט לאט, דרך המסלול הכאוב הזה, אפשר יהיה בטיפול לצמוח מתוך השבר והייסורים. קשה לחשוב ולהרגיש את זה מתוך התהום והקושי, אבל זו דרכו של הטיפול לא פעם.
ליטל
.jpg)
