שלום צופיה.

הייתי רוצה להתחיל את דבריי בתקווה לכך שתצליחי שלא לחוש אשמה כל כך. פנטזיות כוחניות, מיניות ואלימות שכיחות מאוד גם בקרב נשים וגברים שלא נפגעו מינית, והן יכולות להוות בסיס למיניות מרגשת, מיטיבה ואינטימית כאשר הן מדוברות וממוממשות במסגרת מערכת יחסים בוגרת וטובה. אלא שאני יודעת שהאשמה והחשש מביקורת הם נושאים רגישים שאי אפשר לסלק ולהקל עליהם דרך הבנה רציונלית. לכן, ובפרט לאור האירועים העכשוויים אשר אכן מהווים טריגר מציף ומכאיב עבור נפגעות תקיפה מינית רבות, אני חושבת שחשוב וטוב שאת שוקלת פנייה לטיפול פסיכולוגי. אמנם, טיפול פנים אל פנים תמיד עדיף על טיפול אונליין אך במידה ואינך מסוגלת לצאת כרגע מהבית, יתכן וכדאי להתחיל כך. במקביל, יתכן וכדאי לפנות להתייעצת ראשונית עם פסיכיאטר או רופא משפחה לגבי אפשרות של טיפול תרופתי אשר יקל על האגורופוביה. כך או כך, חשוב לטפל בעצמך ולא לתת לאשמה ולפחד לשתק אותך. במרבית המקרים, טיפול בנפגעות טראומה מינית מאפשר לשוב ו"להסתכל בעיניים", ולהשתחרר ממשא האשמה, הבושה והסבל שנטעה הפגיעה המינית.

ליטל