תודה רבה על המענה הרגיש. התשובה עודדה וניחמה אותי.
היתי רוצה להגיע לשינוי הפנימי המיוחל, אך מצד שני מפחיד אותי לשחרר ולוותר על הכמיהה שלי. למזלי, אני מצליחה לחיות את החיים השגרתיים בחיוניות, כי אני מצליחה לראות את הטוב שזכיתי בו מסביבי. למרות מחשבות על הטיפול וחסרונו שצצות ומעציבות אותי לעיתים קרובות. התקוה שאולי יום אחד אחזור לטיפול אצלה מעודדת אותי.
אני לא יודעת מה יוליד יום, אבל מקווה שאצליח להשתחרר מכבלים אלו. בכל מקרה, ממש תודה על העזרה.
שלום מיכל,
תודה ששיתפת אותי.
וויתור על הכמיהה לשוב למקום הנחשק אך המייסר היא אכן תנועה נפשית לא פשוטה. כל עוד הכמיהה מביאה ומאפשרת חיות, מה טוב. כאשר הכף נוטה למטה והיא הופכת למייסרת ופוגעת בחיים, זה הזמן להיאבק על שחרור וניהול אחר שלה.
ליטל
.jpeg)
