עצוב לי. ימים מוזרים. אני על נוגדי דיכאון כבר 9 חודשים. דווקא התאזנתי ומצאתי מינון טוב ולאחרונה עישנתי קצת קנאביס והיה מאד כיף, עד שכבר לא היה כיף, ועכשיו כבר כמה ימים שאני לא מעשנת ואני בתחושת אדישות וחוסר משמעות וקצת חרדה ועצב שנמצא שם כל הזמן. כל הזמן אני בנדנדה הזאת של תקופות טובות ואז לא טובות. לא בא לי לעשות כלום פשוט. גם לא באתי לטיפול. אין לי כוח אליה למרות שאני בטח צריכה אותה (אני יכולה לדמיין אותה אומרת את זה וזה כבר מעצבן אותי מראש). אני רוצה לחזור כבר לעצמי השמחה והאנרגטית. יכול להיות שדפקתי משהו בטיפול בזה ששילבתי קנאביס וכדורים? עישנתי לתקופה מאד קצרה. אולי זאת הדרך של הגופנפש שלי להגיד לי שהם רוצים חופש? גם אני רוצה חופש. כשרגילים להיות בדיכאון התחושות האלה רגילות, יודעים לחיות איתן, אבל כשכבר מגיעים לאיזו שמחה פנימית ואז היא נעלמת, כבר לא זוכרים מה עושים ואיך יוצאים ואיך מתמודדים. לפחות אני פחות רעבה.
שלום לך.
איני רופאה כך שאיני יכולה להשיב לשאלתך בנוגע לשילוב קנאביס וכדורים, אך מהדברים שאת כותבת עולה תמונה לפיה את מתמודדת עם קושי, כאב וחוסר כוחות אשר מסבים לך סבל. לכן, למרות הקושי, אני חושבת שהדבר המרכזי כעת הוא לגייס כוחות כדי לשוב לטיפול, להבין מה קורה לך ומשם, להמשיך בדרך הטיפולית אשר לאט לאט תביא לשינוי, הקלה, והרחבת החופש והיכולת להשתמש בו באופן שמיטיב איתך.
ליטל
.jpg)
