יש לי בעיה מסוימת (סימפטום פסיכוסומטי) שחוזר על עצמו בתדירות מאד גבוה (10-15 פעמים בחודש)
כבר תשע שנים כמעט כך ש בשלוש וחצי השנים האחרונות הוא מאד דומיננטי אצלי

כל העניין מתחיל בהתנהגות/הרגל קוגנטיבי שלי שבו אני בסיטואציות מסוימות שכנראה עקרוניות עבורי מתאמץ לשכנע/להסביר/לחנך את מי שמולי (לקוח בעבודה,חבר,אמא,מישהו זר) שאני צודק
שהשקפת העולם שלי בהתבסס על הנסיון שלי נכונים ואני מביא נימוקים מפורטים
בתקווה ובצפיה שיקבלו/יאשרו/יפרגנו/ישבחו אותי על זה
(כנראה שאני מצפה לשמוע כמה אני צודק תותח ואלוף באותם המקרים/הנסיבות)
ויש לי נטיה להתנהג כמו ״מורה״ ו לבדוק/לבחון את הצד השני האם הוא הבין ועד כמה הוא הבין ו מבקש לספר/לסכם
מה שקורה בפועל זה שכמעט ואין פרגון
בדרך כלל זה סתם שתיקה (הסכמה) או המשך ויכוח ו אי-הסכמה/התנגדות איתי

במקרים כאלו מיד או קצת אחרי זמן מסוים
הגוף שלי מושפע פיזיולוגית
האיזור שמקבל את התגובה הוא האף (חקרתי את העניין וגיליתי ש האף מסמל אנוכיות/זהות) מתחיל אצלי דימום (בדרך כלל נחיר ימין,שמאל פחות) שיכול להיות בעוצמות שונות מחלש ועד חזק מאד שנעצר אחרי הרבה זמן רק בעזרת לחיצות וקרח

ההשלכות של זה איומות ונוראיות מאד:
לוקח לי 1-2 ימים לחזור לעצמי מ הדיכוי הזה,אני לא יושן בלילה מהמחשבות על הסיבות שגורמות לסימפטום,אני מרגיש רע מאד עם זה שאני חווה וסובל מזה כל כך הרבה זמן ופעמים
זה כמובן מוריד לי את המוטיבציה לעשות דברים אחרים שאני מתכנן
ברפואה הקונבנציונלית אין פתרון לשורש הבעיה,הצריבות שהם עושים רק גורמות נזק לרירית האף ולא מונעות את הדימום הבא,כדורים(האקסקפרון) שהם נותנים דוחים את הסימפטום לעתיד הקרוב


אני רוצה יעוץ פסיכולוגי&קוגנטיבי
איך להימנע ממצבים כאלו שתארתי
איך להתייחס לזה
מה התפיסות שאני צריך לאמץ ולסגל לעצמי
אני מבין ו יודע שזה מתחיל משם.

תודה מראש על מענה מקצועי