התעוררתי בחרדה ואני רק רוצה לבכות
"סובלת מאנורקסיה חמורה" רשמית קיבלתי הגדרה
העולם מבולבל עלי
לא מבינה מה קורה לי ואיך ,איפה אני בתוך כל העולם הזה
כלום לא מתחבר לי
מרגישה בסרט, רחוקה מכל ממציאות
מרחפת בתוך בועה משלי , כשאין זיקה לכל מה שבחוץ / סביב
מן חלום שאני רק רוצה לצאת ממנו
אבל זה לא קורה
כאילו שאני מנסה חזק לנחות מנסה להפעיל כח כלפי מטה אבל לא אני לא מצליחה. רק יותר ויותר מרחפת / מרוחקת / צופה מלמעלה בלי יכולת פעולה, חיות או תגובה
מרגישה כאילו כל מה שקורה לי זה לא לי ואני . כאילו מדובר על מישהו אחר חיצוני ונפרד ממני. ואין חיבור בין השתיים
תחושה גיהנום כאילו חי מת שרק מרחף מעל / צופה מהצד/ מלמעלה.
ולא מסתנכרן עם כל מה שלמטה.
אין לי מילים לתאר את החויה
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על התחושות הקשות. נשמע שנכנסת לאזור נפשי מייסר, מסוייט, שבין היתר בא לידי ביטוי דרך הפרעת האכילה ודרך הגוף. יתכן ואת עוד מתקשה לשייך את החלק הנפשי הזה אל עצמך ולתת לו פשר, כך שתחושות אי ההבנה והאימה מתגברות. אומר שוב כפי שאמרתי לא פעם: הכניסה לתהומות הנפשיים האלו, בתוך טיפול, היא לצורך צמיחה. וכל עוד זה כך, וכל עוד המטפלת שלך איתך, סביר להניח שהצלילה הזאת תישא פירות שיאפשרו לך חיים טובים ומספקים יותר.
לאט לאט, צעד אחרי צעד. שמרי על עצמך בינתיים.
ליטל
