טסתי אתמול לבד לטיול הגדול שלי לניו זילנד ואוסטרליה שאני זוכר שרציתי הרבה זמן קודם. החלטתי לטוס לטיול הזה לבד והייתה לי תחושה שהסטייל הזה מתאים לי. ככל שתאריך הטיסה התקרב התחלתי לחוות חרדה הולכת וגוברת ממנה וממה שיקרה. כעת אני נמצא אצל דוד שלי באוסטרליה לכמה ימים ועוד מעט אטוס לניו זילנד להתחיל את הטיול משם והתחושה פשוט לא עוזבת אפילו שאני במקום יחסית בטוח. אני מפחד שטעיתי שבחרתי בטיול הזה ושהוא לא מתאים לי מלכתחילה והלבד הזה לא מתאים לי ובגלל זה פשוט לא יהיה לי טוב יותר והמצב לא ישתפר. אני גם מפחד מתחושת הכישלון של לחזור לארץ בגלל זה ולהפסיק את הטיול שחלמתי עליו הרבה זמן.
ביום יום שלי אני לא אדם חרדתי אבל איך מתמודדים עם חרדה כזאת?
שלום זיו.
טיול גדול הוא אתגר הן ברמה המעשית והחברתית והן ברמה הפסיכולוגית- במקרים רבים זו היציאה הראשונה מהבית לעצמאות ול"עולם הגדול". בהתאם, אנשים רבים חווים קושי וחרדה סביב טיול זה. לכן, אני מציעה לנסות ו"לרכך" את הנחיתה והיציאה לדרך: כדאי לנסות ליצור קשר ולהתחבר מראש עם אנשים הנמצאים במצב דומה, או אפילו לנסות לארגן לעצמך מקום אירוח במקום בו יש ישראלים, כדי לרכך את תחושת הזרות החרדה. לפעמים, כאשר ההתחלה "עטופה" יותר, קל יותר לצאת לדרך.
כך או כך, אני מציעה, עד כמה שאפשר, לא לגשת לנושא מעמדה של בחינה בה אפשר להצליח ולהיכשל. העובד שהתקבע טרנד של נסיעה לטיול גדול אין משמעה שזה מתאים לכולם.
ליטל
.jpg)
