לבני בן 22 יש חברה שמתגייסת בעוד 3חודשים, הם ביחד 3 וצי שנים, מאז כשהיה חייל היא נמצאת אצלינו, ישנה , אוכלת, מתקלחת , ארוחות שישי וכו'. גם כשהוא עובד היא מגיעה אלינו (גרה לא רחוק) אחרי שעתיים שלוש ונשארת לישון למרות שהוא הולך לעבודה. כל הזמן היא אצלינו , הולכת לכמה שעות לבית שלה וחוזרת. אנחנו קצת מודאגים מכיוון שהכל קשור אליה ובני מאוד נקשר אליה ומתנהל כאילו הם זוג נשוי.
בעוד 3 חודשים היא מתגייסת , מאז שסיימה בית ספר היא לא עושה כלום עם עצמה, רק יושנת, נמצאת עם הבן שלי ונפגשת עם חברות .
חשוב לי לציין שהיא בחורה טובה ויש אהבה ביניהם , הקשר שלנו איתה מצויין, למרות שיש דברים שאנחנו רואים ולא אוהבים. אנחנו מודאגים מההתנהלות של הבן שלי בקשר הזוגי, כפי שציינתי הכל סביבה, והוא נקשר יותר ויותר. מה גם שהאחים שלו (יש לו עוד 2 בנות ובן )מרגישים שהוא לא פנוי אליהם ולא סבלני...גם כלפי המשפחה -הכל סובב סביב החברה. אני יודעת שהוא בוגר ואחראי על עצמו ועל הבחירות שלו, יחד עם זאת איך אנחנו כהורים יכולים להאיר את תשומת ליבו לדברים שאנחנו רואים מהצד מבלי לקלקל איתו את היחסים שלנו מתוך דאגה שהוא מבטל את עצמו.
שלום דנה.
אם אני מבינה נכון, תפקודו של בנך ומעורבותו בתחומי חיים משמעותיים (לימודים, עבודה, חיי חברה) אינם נפגעים עקב הקשר עם בת הזוג. אם אכן כך, ולאור העובדה שהגיוס של בת הזוג מתקרב ויתכן ויביא עמו שינוי בדינמיקה הזוגית, אני מציעה לתת לדברים עוד קצת זמן, ולראות כיצד יתפתחו. לעומת זאת, אם את חושבת שתפקודו של בנך נפגע, כדאי לשתף אותו בכך באופן ישיר ועדין, מבלי לצאת נגד בת הזוג, אלא מתוך עמדה של שיתוף בדאגה והזמנה לחשיבה משותפת.
מעבר לכך, אם נראה לך שתפקודה ו/או מצבה הרגשי של בת הזוג אינם תקינים, יתכן וכדאי ליזום איתה שיחה ולבדוק בעדינות האם היא מרגישה קושי וצורך בעזרה מקצועית.
ליטל
